"שיח ציונים פוגע בתהליך הלמידה": הערכה מעצבת דרך הצגת למידה

אילו דברים פרקטיים ומעניינים אתם עושים בבית הספר בהקשר של הערכה?

פעולת הערכה אצלינו בבית הספר נעשית באמצעות כלים שונים וזוכה לתשומת לב רבה ומעמיקה. פעמיים בשנה, בסוף כל מחצית, יש לנו "תצוגת למידה" (Presentation of Learning). החניכים מציגים את ההתפתחות שלהם במחצית האחרונה כלומדים וכבני אדם. הם מציגים שני פרויקטים, כשהדגש הוא על מה הם למדו על עצמם במחצית. זה קורה מול קהל של מוזמנים שכולל את ההורים, את המחנכים, ועוד אנשים שהחניך בחר להזמין – מחנכת שהוא מעריך, תלמיד ותיק, חברים.

ההצגה נמשכת 8 דקות, ואחריה יש דיון חינוכי. סך הכל רבע שעה, אבל לפעמים גולשים בזמן. התהליך מתחיל כחודש לפני המחצית. החניכים מתחילים בעבודת רפלקציה – דפים עם שאלות על הפרויקטים שהם עשו וגם מסע אישי לאחור על המחצית שעברה. אנחנו שואפים שתהיה טיוטה שנייה של רפלקציה, כי זה הדבר הכי משמעותי. אחרי הטיוטה השנייה החניכים בונים את המצגת. המחנכים הם אלה שמנחים את הרפלקציה, וכל שנה אנחנו עושים הכשרה בצוות על הנושא הזה.

יש התפתחות לאורך השנים – תצוגת למידה של חניך בכיתה יב' לא תיראה כמו של חניך בכיתה ט'. ההתפתחות באה לידי ביטוי ביכולת להגיד על עצמך דברים וביכולת להתבונן פנימה.

כיצד באה לידי ביטוי גישת ההערכה הייחודית אצלכם?

תעודות מילוליות – המחנכים כותבים בתעודה הערכה אישית. גילינו שכמעט כל מה שהיה נוכח בהערכה האישית – החניכים מביאים בעצמם בתצוגת הלמידה, ואפשר לדבר על זה באופן הרבה יותר  עמוק ואותנטי באמצעות כתיבה אישית שלהם. החניכים כותבים על הקשיים, הם לא מתביישים, הם כותבים את זה הרבה יותר טוב ממה שאנחנו היינו כותבים. וגם את הדברים הטובים שהם יודעים להגיד על עצמם – זה ממש חשוב.

אנחנו לא נותנים ציונים. הציונים בבית הספר שלנו הם רק כשניגשים לבגרות, אז שם יש דרישה לציונים. אבל ביום-יום אין שיח של ציונים. לתפיסתי, שיח מכוון ציונים הוא שיח הפוגע מאוד בלמידה. אנחנו בונים תעודות ללא ציון, תעודה כוללת רק הערכות מילוליות.

יש הפרדה בין הצגות למידה לבין קבלת התעודה. במחצית השנה מתקיימות תצוגת הלמידה. שלושה שבועות אחר כך, החניך מקבל תעודה. השיחה עם ההורים מתרחשת סביב תצוגת הלמידה, והתעודה כבר מסכמת אותה. לאט לאט אנחנו מעלים את הערך של תצוגת הלמידה בהתנסות.

בתצוגת הלמידה החניך מציג את מה שהוא למד, במה הוא צריך להשתפר, מה האתגרים ומה החוזקות שלו. כשאני כותב תעודה אני משתדל לשלב בתעודה משובים מסכמים של הפרויקטים בעולמות התוכן, והערכה אישית אשר בנויה מהערכה האישית של החניך את עצמו.

 כל התלמידים עושים את תצוגות הלמידה. לפעמים יש סירוב, אבל זה קורה בדרך כלל בשנה הראשונה בבית הספר. במקרים כאלה מחליטים להיפגש עם ההורים – לא יהיה ויתור מוחלט, תהיה איזושהי תצוגה, אם היא תהיה מצגת עם קהל או באופן אחר. אבל גם חניכים כאלה, בשנה השנייה כבר יציגו כהלכה.

ספר על הצגת תוצרי הלמידה, האם היא חלק מהערכה?

התערוכה היא נדבך מאוד חשוב בהערכה. החניכים מציגים את התוצרים שלהם בפני מבקרים, נשאלים שאלות ומסבירים את התהליך  זה עוד שלב של למידה. הוא גם כולל הערכה, כי כשבאים לראות את התוצרים שלהם ונותנים להם הכרה, התלמיד מבין את הערך של העבודה שלו.

בכל מהלך התערוכה  מתקיימת הדרכה של חניכים, כל חניך יכול לספר על התוצר שלו. יש חניכים שיודעים להסביר את כל התוצרים ומאוד מאוד אוהבים להדריך וכמה שיותר. אנחנו משתדלים שכל אחד ידריך לפחות פעם אחת. גם המחנכים, דרך אגב משתתפים בהדרכה עם החניכים – זה חשוב. גם מחנכים מקבלים הערכה בתערוכה. זו הערכה לא פורמלית.

ספר שירה – אנחנו מוציאים ספר שירה פעם בשלוש שנים, גם הוא חלק מתהליך הערכה. החניכים כותבים שירים כחלק משיעורי שפה (גם סיפורים, אבל לשירים אנחנו מייחדים מקום מיוחד). בכל שנה יש תערוכה של חניכי כיתה יב' – תערוכת ציורים על קנבס שכתובים עליהם שירים. זאת תערוכה מאוד מרשימה וכל חניך כאשר הוא מצטרף לבית הספר פוגש בתערוכה בלובי ויודע שיום אחד גם הוא יכין תוצר כזה. במהלך השנים התלמידים כותבים הרבה שירים ואנחנו מוציאים ממש ספר שירה. הספר גם מחולק לחניכים ולמבקרים או מוכרים אותו בתערוכה.

מהם הרעיונות הגדולים שעומדים בבסיס הנושא של הערכה?

אנחנו מתייחסים להערכה כהערכה מעצבת ולא הערכה מסכמת. גם כשאתה מסכם תהליך, אתה יכול להתייחס להערכה כהערכה מעצבת. זאת אומרת, איך היית רוצה להשפיע על העתיד עם החניך? ההערכה שהוא מקבל היא לא סוף פסוק, אלא תחילת פסוק.

תרבות של טיוטות ומשוב – חשוב לנו שהסיפור הזה של משוב וטיוטות יתקיים בבית הספר. הפרקטיקה הזו היא אמצעי למידה חשוב. בין הטיוטה הראשונה לשנייה יש הרבה יותר למידה מאשר עד הטיוטה הראשונה. אז הסיפור של משוב הוא מאוד נוכח אצלנו. תמיד בעבודות יהיה משוב.

משוב של "אישור ודרישה" – אנחנו מתייחסים למשוב ככלי חינוכי, הכולל "דרישה" מהחניך וגם "אישור שלו". כשאתה מגיש עבודה ומישהו מתייחס אליך ובמקביל גם דורש ממך, הוא גם מכיר בערך שלך. ההתייחסות אינה קשורה רק לאיכות התוצר, אלא גם למסע הלמידה של החניך. אנחנו קוראים לזה "משוב של אישור ודרישה".

משוב עמיתים – אמצעי נוסף של הערכה הוא משוב עמיתים, בדרך כלל סביב סיום של פרויקט. מה חשוב במשוב עמיתים? ראשית, כשאתה בא להעריך תוצר של חבר, אתה גם מקבל הרבה מושג על איך עושים את התוצר הזה. שנית, משובי עמיתים מביאים איתם את "בניית הקבוצה הלומדת והיחסים בין חבריה". פעולה זו מאוד מקרבת בין החניכים ויוצרת לכידות ואמון. לפני משוב עמיתים אנחנו מזכירים לחניכים איך נראה משוב טוב,  החניכים לאט לאט, משנה לשנה, משתפרים בזה.

אתגרי אמת – אנחנו משתדלים שהתוצרים יהיו "אתגרי אמת". אם החניכים כותבים סיפור ילדים, יהיה גן שהם ילכו להקריא בו את הסיפור. אם הם לומדים על ציונות, הם יפיקו את יום הרצל בבית ספר יסודי בעיר. המטרה היא ליצור חיבור משמעותי בין בית הספר למציאות. פעילות זו מהווה נדבך חשוב בהערכה – החניך מוערך על עשייה שיש לה תרומה במציאות, הערכה זו,  היא הערכה לא פורמלית.

איך תורמים את הצוות החינוכי לתהליך ההערכה?

הסיפור של מסורות – סדירויות ארגוניות – הוטמעו בבית הספר, אז הרבה יותר קל לחבור אליהן. אנחנו לא ממציאים  כל פעם משהו חדש. יש חומרים, יש ניסיון, והרבה מהדברים הם כבר בשיח מחנכים. אנחנו מקדישים זמן רב ללמידה של הצוות. בימי שלישי אחר הצהריים אנחנו נשארים לישיבת צוות. יש לנו בערך שעתיים וחצי. הישיבות עוסקות במשוב ורפלקציה וכוללות התנסויות. בדרך כלל מביאים דברים שהחניכים כתבו, או כותבים אחד לשני. יש חשיבות רבה להתנסות. הנחיית רפלקציה ופיתוח חשיבה רפלקטיבית הם תהליכים מורכבים. לכן אנחנו משקיעים בהתפתחות המקצועית של הצוות. לא יכול להגיד שאנחנו כולנו מנחים מקצועיים, אבל אנחנו עובדים על זה. ובכל מקרה התוצרים של הרפלקציה אצלינו הם מאוד יפים ומשמעותיים.

מה היית רוצה לפתח בעתיד בנושא ההערכה?

בית הספר שלנו הוא בן 20 שנה. הייתי רוצה להקדיש יותר זמן בצוות להנחיית רפלקציה – זה דבר שהוא מבחינתי מאוד חשוב. בנוסף, הצגות למידה של הצוות, בשנים עברו הצלחנו לעשות התנסות שבה מחנכים עשו "תצוגות למידה" ומחנכים אחרים נתנו להם משוב על הרפלקציה שלהם, ואני הנחיתי את המנחים. אבל איפשהו בתוך כל המאורעות של החיים פה הדבר הזה לא הצליח לקרות בשנים האחרונות, ואולי נחזיר אותו כבר בשנה הבאה. זה לדעתי פעולה חשובה.