הערכה על הרצף השנתי: תהליכים דיאלוגיים ממוקדי מטרה

אילו דברים פרקטיים ומעניינים אתם עושים בבית הספר בהקשר של הערכה?

אני מדברת על תהליכים דיאלוגיים של הערכה שבאים לידי ביטוי בעיקר בשינוי של התעודה, שהייתה מאוד מאוד מסורתית וגם בשינוי כל התהליך שקורה סביב הערכה: ימי הורים, שיחות אישיות, קבלת תעודה – כל המהלך השנתי הזה.

תהליך שינוי התעודה כלל גם חשיבה של מה חשוב לנו שהתעודה תעריך, מה בעצם אנחנו רוצים להתמקד בתקופה שלנו?, ואיך אנחנו מלמדים? זה הוביל לשינוי משמעותי בשני מישורים: מישור אחד המישור של ההטמעה של הוראת מיומנויות והערכת מיומנויות בתוך תהליכי ההוראה שלנו.  המשמעות היא שהמיומנויות הם חלק בלתי נפרד מהתעודה, הן בתוך תהליך הערכה, ובמקביל ניתן דגש ל"תהליכים דיאלוגיים" בעת מתן וקבלת תעודות.

 את זה עשינו גם על ידי שילוב של הרבה ימים של "שיחות אישיות" – גם שיחות אישיות "מחנך-תלמיד", גם שיחות אישיות "מורה מקצועי-תלמיד", וכמובן שיחות אישיות בימי ההורים שהורחבו גם למחנכים וגם למורים מקצועיים.

כיצד באה לידי ביטוי גישת ההערכה הייחודית אצלכם?

הטמענו עבודה עם "מחברת דיאלוגית", שמלווה את התלמיד לאורך השנה. זה כולל תהליך של עבודה על הצבת מטרות אישיות, תהליך של זיהוי חוזקות ופעולה לפי החוזקות של כל אחד. תהליך דיאלוגי מול המורים המקצועיים, לא רק מול המחנכים. זאת אומרת בתוך המחברת יש נקודות זמן של שיחות, של עבודה מול המחנך אבל גם שיחות אישיות מול המורים המקצועיים. 

המחברת נבנתה לראשונה  לפני שלוש שנים והשנה נפתחה לדיון ורענון בקרב הסגל. בחנו את המבנה של המחברת לאורך שנות החטיבה. לא רצינו לחזור בכל שנה על פורמט דומה לכן עשינו הבחנה בין השנתונים. הרגשתי קצת צורך לצמצם דווקא ולהתמקד בעוגנים של "הרבעונים": יום הורים, תעודה, יום הורים, תעודה, וסביב מועדים אלה לעשות עבודה יותר ממוקדת סביב המטרות.

 המחברת היא דינמית, ויש בה אוטונומיה למורים, בעיקר למחנכים, להוסיף משלהם, להוסיף עבודה חינוכית משלהם, אבל שתהיה קבועה בתוך המחברת ואז הם יוכלו לחזור אליה, להיות איתה בדיאלוג, לפתוח במחצית להסתכל מה כתבתי בתחילת השנה, לפתוח בסוף השנה להסתכל מה כתבתי במחצית, וכן הלאה.

גישה חינוכית נוספת הפועלת אצל חלק ממורי החטיבה היא Blended Learning . זו שיטת הוראה והערכה שבעברית היא נקראת "הסבב".  זה שיטה שבה מתקיימת הפרדה של השיעורים לתהליכים מקבילים. אני מחלקת כיתה בעצם לשלוש תחנות, כאשר לדוגמה, בתחנה אחת אני יושבת עם קבוצה ומנהלת דיון או מקנה ידע, מסבירה או מקריאה טקסט. קבוצה שנייה עושה עבודה עצמאית. וקבוצה שלישית עושה עבודה קבוצתית מונחית. ואז מתחלפים. התהליך הזה מאפשר גם עבודה בסגנונות שונים.

בנוסף, צוות גדול מבית הספר,  עבר הכשרה שקיבלנו באוניברסיטת בארד. הרעיון באנגלית זה "Reading and Thinking", זה עבודה טקסטואלית שיש לה Setting קבוע של עבודה עם טקסט: יושבים בצורה מעגלית או ריבוע, קוראים איזה שהוא טקסט, עושים עליו עבודת כתיבה מעמיקה, יש כל מיני אפשרויות ו"תרגילי כתיבה" כאלה מאוד מוכווני טקסט שמחלקים גם את הטקסט, יוצרים הדרגה של הבנה, משתפים, יוצרים מחשבה, יוצרים סינתזה כזו של מחשבה חדשה אצל התלמידים. זה כלי שנועד להעמיק את המחשבה דרך הטקסטים, דרך הקריאה. אנחנו עושים בו הרבה שימוש בלימודי תנ"ך, בלימודי ספרות.

האם מתודת הלמידה עם המחברת הדיאלוגית זו כוללת גם הערכה?

כל הלמידה נעשית באמצעות כתיבה במחברת. המחברת היא קבועה, היא מתמשכת, היא תהליכית. הם לא צריכים להעתיק מהלוח, אלא הם כותבים בה את המחשבות שלהם, את תרגילי הכתיבה בעצם שאני נותנת להם אחרי כל טקסט שאנחנו לומדים. התהליך של הכתיבה הוא גם דינמי, זאת אומרת אני יכולה לעצור, לחזור לסיפור אחר, לכתוב עוד המשך. המחברת צריכה להיות קבועה ותהליכית והיא כל הזמן מתייחסת לדברים, קצת כמו המחברת הדיאלוגית. אני יכולה לעשות בה גם שימוש קבוצתי. אני לוקחת למשל איזה שהיא התייחסות, הם מגיבים אחד לשני… הם כותבים משהו ואז מגיבים למחברות אחד של השני. ואת המחברת הזאת אני מעריכה, אני מעריכה בדיאלוג, זאת אומרת, אני מגיבה אליהם וזאת ההערכה שלי אליהם. זאת אומרת מבחינתי זה גם מחליף מבחן. או כל הערכה שהיא. זאת ההערכה מתמשכת במיטבה.

איזה סדירויות תומכות בדרכי הערכה שהזכרת?

פעמיים בשנה, בסמוך ליום הורים , סביב התעודות, שולחים את התלמידים ללמידה א- סינכרונית בבית ומקיימים שיחות אישיות. כל ילד מגיע לשיחה אישית עם המחנך שלו בערך לרבע שעה. אנחנו מקדישים לזה בדרך כלל יומיים כדי שהמורים לא יהיו מותשים מדי.יום אחד מוקדש למפגש עם מחנכים ויום שני למפגש עם מורים מקצועיים. כל תלמיד נפגש עם שלושה מורים מקצועיים.

הילד צריך לבוא עם המחברת שלו. עושים עבודה של החלטה משותפת במחברת, חותמים, מחליטים על החלטה או תובנה מתוך השיחה, ועוקבים אחרי זה. הכל נמצא בתוך המחברת, זה לא דף שהולך אחרי זה לפח, החלטנו חתמנו במשותף , המחברת נמצאת אצל המחנך. אלה שני הדברים שככה אני חושבת שהיו שינוי בסדירויות.

כיצד אתם רותמים את הצוות המקצועי?

יש עבודה רבה עם סגל בית הספר. אני חושבת שהדבר המרכזי הוא הכשרה של המורים. המורים צריכים כלים. המורים צריכים הכשרה, המורים צריכים גם מקום לצמוח, להתפתח בעצמם וגם למצוא את עצמם, לבוא מתוך המקום המאוד אמיתי ואותנטי שלהם. לבוא מתוך תשוקה להשיג גם את המטרות שלהם ולחוות ההצלחות שלהם. 

אנחנו משקיעים רבות בהכשרה בהקשר לתהליך אותו אנו רוצים להוביל. רצינו לשנות את דרכי הערכה,  לשנות את התעודה כביטוי להערכה מסוג אחר. הבאנו הכשרה שעסקה בהערכה ועבודה עם הצוות המוביל אשר בנה את תהליך ההכשרה במשותף סביב המטרות של בית הספר שלנו.  שנה שלמה הוקדשה לבניית תהליך ההכשרה של הצוות עם מנחה חיצונית. עשינו סיעור מוחות ומחשבה וחידוד החלטות משותפות. בהמשך הפעולות הללו נעשו על ידי הצוות המוביל עם כלל המורים. ההכשרה של הצוות כללה דיאלוג עם המורים בנוגע לשאלות של מה חשוב לנו שיקרה בתוך התעודה. מה המטרות שלנו, לאן אנחנו רוצים להגיע, מה חשוב לנו שיקרה. במה אנחנו רוצים להתמקד. הדיונים הללו ארכו שנה שלמה ושולבו במסגרת השתלמויות מוסדיות עם גמול.

לסיכום, חשוב לי לומר שהעבודה שלנו היא מאוד מורכבת ושלמורים מאוד קשה אין פתרונות קסם. בתהליך הדיאלוגי  קיווינו שיהיו לזה השפעות מאוד משמעותיות על אקלים בכיתות ועל אקלים בית הספר. אנחנו מרגישים את הצורך של התלמידים. אחרי כל יום כזה, אחרי השיחות, המורים מדווחים שזה עושה פלאים. המציאות היום יומית היא עדיין קשה, היא מורכבת, היא מלאה בבעיות, היא מלאה באתגרים מאוד קשים. אבל אני חושבת שזה בסיס שעליו צריך להצמיח עוד ועוד עומק, עוד שלבים, עוד התפתחות של למידה. היום אנחנו עובדים על העמקת הפרויקטים הקהילתיים שלנו, על החיבור לשטח, על למידה דרך עשייה ומעורבות עמוקה יותר בקהילה.