מי מפחד מבינה מלאכותית?

בתיכון "שחרית" פיתחנו בוטים שהם מעין "עוזרי למידה" אישיים לתלמידים. לא כאלה ש"פותרים" עבורם את הבחינה באזרחות או בהיסטוריה, אלא כאלה שמלווים אותם בתרגול, מעניקים משוב מיידי, מציעים הרחבות, מעודדים חשיבה ביקורתית ומחדדים יצירתיות. הבוטים נגישים 24/7 – בכיס, בכף היד, או במחשב בבית.

בנוסף, יצרנו בוטים ייעודיים לתלמידים הזקוקים לליווי צמוד במיוחד. המטרה פשוטה: אף נער או נערה לא נשארים מאחור. הבינה המלאכותית מצמצמת פערי ידע, שפה ונגישות, ומציעה דרכי גישה מגוונות למידע. כך אנחנו מבטיחים נקודת פתיחה הוגנת – בלי קשר לרקע, ליכולות הכלכליות או לנסיבות החיים

משוב בזמן אמת – לא חודש אחרי, גם לא יום

העיקרון השני המנחה אותנו הוא מתן משוב והערכה בזמן אמת. במקום להמתין ימים ארוכים או שבועות עד לקבלת הערות על עבודה, הבינה המלאכותית מאפשרת לתלמיד לדעת כאן ועכשיו מה עבד, מה דורש שיפור, ואיך ממשיכים הלאה. הלמידה הופכת דינמית, מדויקת ומיידית.

עבור השיטה הבית-מדרשית מבוססת הפרויקטים של "שחרית", המשוב המיידי מהווה הכרח פדגוגי ולא רק יתרון טכנולוגי. בשונה מהשיטה המסורתית המרוכזת בתהליך למידה אחיד בין כותלי כיתה אחת, למידה מבוססת פרויקטים מדגישה למידה עצמאית מבוזרת ורב-ממדית המתנהלת במרחבים מגוונים. מעצם טבעה, גישה זו מחייבת ליווי אישי ומותאם לכל נער ונערה. כאשר נערה מנהלת פרויקט חקר מורכב לאורך שבועות, המשוב המיידי והאוטומציה שמספקים הבוטים מאפשרים לה להישאר במסלול הנכון – ללא קשר לנקודת ההתקדמות שלה – לתקן טעויות בזמן אמת ולהעמיק את החקירה, גם כאשר המורה אינה יכולה לספק ליווי צמוד ובו-זמני לכל אחד ואחת.

אחת הדוגמאות הבולטות היא פרויקט החקר בכיתה ט'. באמצעות פלטפורמות כמו Monday ו־Perplexity  ובוט ייעודי ("זהותי") שבנינו במיוחד, הנערים והנערות מנהלים באופן עצמאי ומותאם תהליכי למידה מורכבים, מאתרים מידע אקדמי איכותי ומקבלים משוב מיידי – מיומנויות חיוניות לחיים ולשוק העבודה העתידי.

אז למה אסור לפחד?

כמו בכל מהפכה טכנולוגית, גם הכניסה של הבינה המלאכותית לבית הספר מלווה בלא מעט סימני שאלה. בתחילת הדרך היו נערים ונערות, מורות והורים שהביטו בכלי החדש בספקנות – חלקם חששו שזה "יחליף את המורה", אחרים חששו מעקומת הלמידה הטכנולוגית או מהיעדר כללים ברורים. לא אשכח נער אחד שאמר לי בביטחון: "אני לא עובד עם רובוטים". כיבדנו את רצונו, אבל הזמנו אותו – יחד עם כולם – לקחת חלק בתהליך שעתיד לעצב את הדרך בה נשתמש בבינה המלאכותית בבית הספר.

וכאן מגיע אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שלנו לשנת הלימודים הקרובה: בניית קוד אתי משותף. כבר בשבועות הראשונים של שנת הלימודים נשב יחדיו – הנהלה, צוות ההוראה, נציגי התלמידים והתלמידות והנהגת ההורים – כדי לנסח, יחד, את הגבולות, ההזדמנויות והכללים של השימוש בבינה המלאכותית. הקוד האתי הזה לא יהיה מסמך פורמלי ויבש, אלא מצפן מעשי ודינמי שיגדיר מה מותר, מה אסור, ואיך בעצם הופכים את הבינה הזו לשותפה אמיתית לקידום למידה משמעותית, הוגנת ואתית.

יש בתהליך השיתופי הזה גם הזדמנות להוריד את מפלס החששות ולייצר שפה אחידה. הנערים והנערות מרגישים שדעתם נשמעת, ההורים מקבלים ביטחון שהשימוש מפוקח ומְתוּוַךְ, והצוות מקבל מסגרת פעולה ברורה. כך, במקום ויכוחים על לגיטימיות של משימות או חשד לשימוש לא ראוי, יש לנו מערכת כללים שכולם שותפים ומחויבים לה.

מבט קדימה

הטכנולוגיה כאן כדי להישאר. השאלה איננה אם להשתמש בה, אלא איך להשתמש בה באופן נכון, ערכי ואחראי. כמו המהפכה התעשייתית, ששחררה את האדם מעבודות כפיים אך לא ביטלה את הצורך ביצירתיות אנושית – כך גם המהפכה הדיגיטלית: היא לא תחליף את האוריינות, החשיבה היצירתית והיכולת האנושית, אלא תרחיב ותעמיק אותן.

בתיכון "שחרית" אנחנו צועדים אל עבר העתיד – צוות ההוראה, נערים, נערות והורים יחד – עם הכלים המתקדמים ביותר ועם מחויבות עמוקה לערכי החינוך ועקרונות האתיקה והמוסר.

אז בפעם הבאה שתשמעו על תלמידה שעבדה "קשה" עם העוזר הדיגיטלי שלה, ייתכן שהיא מצאה את הדרך היעילה והמשמעותית ביותר עבורה ללמוד.