בינה מלאכותית בכיתה י"א
שילוב בינה מלאכותית בשיעורים זו משימה מאתגרת. אני אתן פה דוגמאות לשני שימושים שעשיתי בבינה מלאכותית, הראשונה באמצע שנה שעברה והאחרונה בסוף השנה הזו. ההבדלים בינהן מראים את התובנות העיקריות שצברתי לאורך הזמן.
הניסיון הראשון שעשיתי בבינה מלאכותית היה במהלך שיעור חינוך בכיתה י״א, יצירת חלום אישי. התלמידים כתבו בערך 100 מילים שמתארות חלום שהיו רוצים להגשים עד גיל 20. אחר כך הם דיברו עם הצ׳אט בשיחה שהתחילה עם פרומפט מוכן ששלחתי להם. הפרומפט הנחה את הצ׳אט לשוחח איתם לבקש מהם להוסיף פרטים לחלום ולברר איתם מה מלהיב אותם בחלום הזה. אחר כך, בהתאם למה שהם תיארו לצ׳אט הם היו יצרו תמונה. את התמונות העלנו לפדלט וככה נוצרה גלריה של ״חלומות״.
בפועל בערך שליש מהתלמידים הגיעו לנקודת הסיום, כל השאר נתקעו בשלבים שונים. סיבה אחת לכך היו קשיים טכניים שונים כמו חוסר הצלחה לעשות log in, בעיות במחשבים או חוסר תפעול נכון. בעיה יותר מעניינת הייתה התנגדות של התלמידים. חשבתי שעצם העובדה שאני מכניס בינה מלאכותית לשיעור תלהיב אותם ותגרום להם לרצות לבצע את המשימה. בפועל הרבה תלמידים הביעו התנגדות וחשדנות כלפי הבינה.
חשוב לי להגיד שבין התלמידים שלא השלימו את המשימה היו גם תלמידים שהם בדרך כלל בעלי מוטיבציה ושאין להם בעיה להשלים משימות. העובדה הזו מראה שבאמת הייתה פה התנגדות ספציפית לבינה מלאכותית ולא חוסר שיתוף פעולה סתם.
המסקנה שלי מההתנסות הזו הייתה שהשיעורים הראשוניים עם AI צריכים להיות חד-משימתיים: כלי אחד, פעולה אחת, תוצר אחד. כך מפחיתים את הסיכוי לבעיות טכנולוגית והתנגדות.
בהמשך השנה, ככל שהתנסיתי יותר בכלים הבנתי שאני לא צריך לשאול את עצמי איזה שימוש ניתן לעשות בהם, אלא, אני צריך להגדיר לעצמי מה חשוב לי להשיג ואז לשאול האם ובאיזה אופן כלי בינה מלאכותית יכולים לתרום לזה.
השאלה הזו הביאה אותי להתנסות של סוף השנה.
בתור מורה לאזרחות חשוב לי מאוד שתלמידים ייחשפו לדעות מגוונות ויבחנו אותן בצורה אובייקטיבית ככל האפשר.
כדי לתרגל את ההרגל המחשבתי הזה יצרתי בוטים שונים שכל אחד מהם מייצג קבוצה שונה בחברה הישראלית. אמרתי לכל תלמיד לבחור את הדמות שהכי רחוקה ממנו בדעות שלה ולהתווכח איתה. היתרון של הבוט זה שהוא כותב בצורה רציונאלית ללא גלישה לפן הרגשי. לרבים מהתלמידים ההתנסות הזו ממש גרמה אי-נוחות מכך שהם פתאום ראו את הדעות של הצד השני מגיעות בצורה ״נקייה״ ללא המטען הרגשי שמצטרף אליהן בדרך-כלל והם היו צריכים להתמודד איתן ולהיווכח שלא כל-כך פשוט לבטל אותן. האי-נוחות הזו הייתה בעיני מדד להצלחה.
לסיכום, מההתנסויות שלי למדתי שבינה מלאכותית צריך לשלב באופן הדרגתי ובסבלנות. ושהיא מאיץ למידה כאשר היא יושבת בתוך מסגרת פדגוגית ברורה. לא “איזה כלי חדש גילינו” קובע, אלא איזו מטרה לימודית הכלי משרת.
קצת עלי: גל לוי, מורה להיסטוריה, תנ״ך ואזרחות. בשנה האחרונה חינכתי ולימדתי אזרחות בבית ספר הדמוקרטי ״שבילים״ בפרדס-חנה. במקביל אני מנחה מורים אשר מובילים יוזמות של בינה מלאכותית בחינוך בתוכנית ״המגבר״ של חותם.
לאורך השנה העברתי השתלמויות והדרכות רבות למורים בנושא בינה מלאכותית. אני חושב שזה תחום מרתק ושהוא מעמיד בפנינו אתגר משמעותי: איך ליצור למידה שבה המורה הוא במרכז והטכנולוגיה היא כלי עזר ולא מצב שבו הטכנולוגיה דוחקת את המורים לשוליים.
מייל: gallevy72@gmail.com
