תלמידים שותפים ומובילים: מחשבות על הערכה דיאלוגית

אילו דברים פרקטיים ומעניינים אתם עושים בבית הספר בהקשר של הערכה?

ההערכה הדיאלוגית היא אחד מעמודי התווך של בית הספר שלנו. חשוב לנו שיהיה שיח בנושא עם הילדים, שהתלמידים יוכלו להיות חלק מהערכה, שיהיו מודעים למה מצופה מהם וגם יוכלו להעריך את עצמם לאורך התהליך. זה בא לידי ביטוי בתהליכי רפלקציה של הילדים וגם בשיחות אישיות עם החונכות (כך נקראות המחנכות בבית ספר גליל). יש לנו מבנה ארגוני של שתי חונכות בכל כיתה – חונכת יהודייה וחונכת ערבייה, כל כיתה מחולקת ל שתי קבוצות (קבוצה מעורבת של ילדים יהודים וערבים) ולכל קבוצת חונכות יש חונכ.ת משלה. לאורך כל השנה החונכות עורכות שיחות אישיות עם תלמידים. זה חלק מהסדירות הבית ספרית, ויש לכך זמן מוגדר במערכת השעות של כל חונכת. השיחות האישיות עם התלמידים עוסקות בנושאים שונים: חוויות שלהם (שקשורות בבית הספר וגם כאלה שאינן), קשיים ואתגרים שהם נתקלים בהם וגם ביעדים שלהם, נעשה בירור עם התלמידים, לאן הם רוצים להגיע.

כיצד באה לידי ביטוי גישת ההערכה הייחודית אצלכם?

ימי הורים בהובלת התלמידים ( SLC– Student Led Conference) מתקיימים פעמיים בשנה. כדי לתמוך בדיאלוג במהלך המפגש, יצרנו קלפים עם נקודות לשיח (כגון: חווית הצלחה שהיתה לי ומה עזר לי להצליח; ידע או מיומנות שרכשתי השנה; קושי שחוויתי ואיך התגברתי עליו; דברים שאני אוהב לעשות עם חברים) התלמידים מכירים את הכלי, הם עובדים על זה עם החונכות שלהם, הם יודעים איך הם הולכים להוביל את יום ההורים: התלמיד, ההורים והמורה החונכת יושבים סביב שולחן עגול והתלמיד מוביל את השיח בעזרת הקלפים. אם יש בעיות משמעותיות, לא מחכים איתן ליום ההורים, ההורים מודעים להן מבעוד מועד. במהלך השיח החונכת מבקשת מהתלמיד לבחור על מה הוא רוצה לדבר. התלמיד פותח את השיח, החונכת וגם ההורים מוזמנים לשתף ולהתייחס לדברים. אנחנו מאוד שומרים שהמפגש לא יהפוך להיות שיחת כעסים של ההורים על הילד במקרה ויש לו קשיים מסוימים, ויחד עם זאת חשוב לגעת בנושאים גם אם הם לא קלים, לצד הבלטת החוזקות. אירוע זה משמש הזדמנות להעצים את הילד, ובדרך כלל הורים, וגם ילדים, יוצאים מאוד נרגשים מהמפגש.

איך מכינים את הילדים לאירוע?

לפני ימי ההורים חוזרים וחושפים את הקלפים לילדים. מכיתה ב' הם כבר מכירים אותם. בהמשך מקיימים שיחות אישיות עם הילדים ומדברים איתם לקראת ימי ההורים. מאפשרים לתלמידים לבחור על מה הם ירצו לדבר ומה ירצו להבליט במפגש, ועדיין יכול להיות שברגע האמת הם ירצו לדבר על משהו אחר וזה בסדר. לא מכינים אותם לדקלם, זה בעיקר בשביל השקיפות והכוונה שלא להפתיע ולהעניק הרגשת ביטחון. המטרה שלנו היא לחזק אותם ולהגיד להם ״אני איתכם, כולנו ביחד בשבילכם".

שילוב ימ"ה (ידע-מיומנויות-התייחסות/הרגלים/התנהגות) בתהליכי ההערכה

הערכה בשילוב ימ"ה הוא שינוי מאוד משמעותי שעשינו, מלווה בהשתלמות מוסדית, דבר שבא לידי ביטוי בסוף התהליך בשינוי מעמיק בתעודות. בעבר התעודות שלנו כללו כתיבה מרובה ולעיתים מאד אינטואיטיבית, שלא תמיד שיקפה את מצבו של הילד. מטרת המהלך היתה להשאיר את התעודות דיאלוגיות, עם מלל, אבל לשים דגש על דיוק ושיקוף מהימן של המציאות, מבוסס נתונים שנאספו לאורך המחצית. התהליך כולל: בניית טבלת ימ"ה על ידי כל המורים בכל השיעורים; הצגת הטבלה בפני התלמידים מאחר והשקיפות חשובה לנו מאוד; הגדרת קריטריונים להערכה בתעודה בהתבסס על הימ"ה והערכת התלמידים בתעודה בהתאם. הקריטריונים להערכה בכל מקצוע בתעודה כוללים את מרכיבי הידע שהמורה רוצה ללמד, מרכיבי המיומנות, ומרכיבי ההתייחסות – הרגלי הלמידה שאנחנו מצפים מהתלמידים שלנו.

היום, צוות בית הספר מדבר בשפת הימ"ה, אבל זה לקח זמן. הטמענו את הימ"ה באמצעות השתלמויות ואחרי כך במפגשים עם רכזי צוותי מקצוע. כיום יש לנו באתר בית ספר חומרים הנגישים לצוות ונגישים לצוות הערכה, כדי שכולם יהיו שותפים בתהליך.

התעודות מבטאות את התהליך הדיאלוגי

בתעודת סיום מחצית וסיום השנה יש מקום להערכה עצמית של התלמיד וגם למכתב של ההורים לתלמיד, לדעתי אלה המרכיבים המרגשים ביותר בתעודה. לצד ההערכות בכל מקצועות הלמידה, הילדים ממלאים דף הערכה עצמית (פעולה זו מוכרת להם החל מכיתה א'). שכוללת שאלות רפלקטיביות כגון: איך אני רואה את ההתקדמות שלי? במה אני חזק? מה מאתגר אותי? במה אני צריך להתחזק? מה עוזר לי? מה אני אוהב?

בכיתות הצעירות הילדים מדברים על הדברים בשיחה אישית והחונכות כותבות את הדברים שנאמרו. בכיתות הבוגרות יותר, הילדים כותבים את ההערכה העצמית שלהם, ובהמשך בשיחות האישיות החונכות משוחחות איתם על כך ומעודדות אותם להעשיר ולהרחיב את הערכה העצמית שכתבו. הרעיונות המרכזיים המעצבים את ההערכה הם: שקיפות, שותפות, בחירה, דיאלוג ו"יחסים" במרכז, ההערכה משמשת הזדמנות להעצמה אישית.

מהן הסדירויות הנדרשות לקיים הערכה דיאלוגית?

הסדירויות בבית הספר מאפשרות את קיום התהליכים הפדגוגיים שאנחנו מובילים בבית הספר, וביניהם את תהליכי ההערכה הדיאלוגית. הם באים לידי ביטוי במישורים מגוונים: הקצעת שעות למפגשים ישיבות והתמקדות בנושאי השתלמות צוות. כדי לקדם את הלמידה של הצוות, במטרה ללמוד ולהכיר לעומק את מהות תהליך ההערכה הייחודי שרצינו לקדם בבית הספר. בנינו שלוש השתלמויות מוסדיות שהתמקדו בנושא הערכה מבוססת ימ"ה. קיימת הקצאת שעות מוגדרות במערכת של כל חונך וחונכת ל"שיחות אישיות" עם תלמידים, שעות מוגדרות למפגשי צוותי מקצוע ורכזי מקצוע. מפגשים קבועים של צוותי ה"בתים" (א-ב, ג-ד, ה-ו) שבו דנות החונכות בסוגיות הקשורות לכיתותיהן. מטרת כל המפגשים של אנשי הצוות היא להקיף את כל המערך שעוטף את התלמיד.

הערכת המהלך

הערכת תהליך השינוי חשובה לנו מאוד, בשל כך יצרנו קשר עם "המהפכה" במכללה האקדמית בית ברל וערכנו איתם מחקר. לאורך המחקר קיימנו ראיונות עם תלמידים ומורים והעברנו שאלונים להורים, על מנת ללמוד – איך הם רואים את הדברים? האם הם קוראים את התעודות? מה הם לומדים מכל התהליך הזה? גם אחרי השינויים העברנו שאלונים כדי לראות איפה זה עומד. 

חשוב לי להדגיש, שגם במקום שהגענו אליו ואנחנו חושבים שהוא טוב, עדיין אנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו ושואלים איך כדאי להתקדם ומה ניתן לשפר. למשל, לאחרונה התחלנו לערוך בירור עם מורות כיתות א במטרה לבחון האם התעודה של ילדי כיתות א מןתאמת להם – האם נכון שבתעודה של הצעירים יהיו טבלאות או שיותר נגיש לכתוב טקסט רציף שמתאר את מצבו של הילד.

בנינו בתעודה סולם הערכה של מדדים. חשבנו רבות מהם המדדים המתאימים, איך להגדיר בצורה מתאימה כדאי לדייק יותר ולתת תמונה מדויקת ככל האפשר. מצד אחד לא רצינו ציונים כמו "מספיק, כמעט טוב, טוב מאד", ומצד שני חשוב היה לנו לדייק בהערכה על הקריטריונים השונים. לבסוף בחרנו מדדים כגון: רכשת היטב את הנלמד, רכשת את הנלמד, בתהליך למידה, נדרש חיזוק. לצד זאת יש בכל מקצוע שורת כתיבה אישית שבו המורה המקצועי כותב לתלמיד ומתייחס אליו באופן אישי.

מה תרצו לפתח בנושא הערכה בעתיד?

הצגות למידה (POL – Presentation of Learning) – בשלב זה "הצגות למידה" מתרחשות רק בכיתה ו'. חשבנו בהתחלה שאירוע זה יכלול גילאים צעירים יותר, אולם ראינו שתהליך ההכנה מורכב, ואנו מעדיפים להשקיע את המאמצים בשלב הזה בתלמידים העומדים בפני סיום לימודיהם בבית הספר. אני מקווה שבעתיד נתחיל בכיתות נמוכות יותר. 

שילוב הערכה חלופית – במקצועות הליבה קיימת הערכה הבנויה ממבחנים ומבדקים. אנחנו חושבים כל הזמן איך לגוון ולמצוא דרכי הערכה חלופיות, שיתנו תמונה מהימנה ומדויקת, לצד המבדקים.

לסיכום, בית ספר גליל עושה תהליכים פדגוגיים מאוד משמעותיים לאורך השנים האחרונות, הנתמכים בסדירויות מובנות התומכות בתהליכים, וממשיך להישען על אמונה בחינוך משמעותי ומיטיב מציאות דרך מפגש רב-תרבותי, חינוך מבוסס שיח, מרחב הומניסטי ומבוסס חיבורים.