הערכה עצמית וחווית הצלחה: תעודה מבוססת התבוננות עצמית

איזה דברים פרקטיים מעניינים אתם עושים בבית הספר בנושא הערכה?

ההערכה החלופית אצלינו קשורה בתוצרים של הפרויקטים. זאת אומרת, כשילד מציג פרויקט הוא מביא לידי ביטוי את עצמו באיזשהו תוצר מסוים, זה חלק מההערכה שלו וחווית ההצלחה מורגשת בצורה הרבה יותר משמעותית מאשר עוד בוחן, עוד מבחן. 

בנוסף לכך, התעודה שלנו בנויה בעצם משני חלקים: החלק הראשון מתקיים בעצם בכיתה – התלמידים מקבלים שאלון הערכה עצמית שהם צריכים למלא אותו על עצמם בתיווך של המחנכת. בכיתות הנמוכות התלמידים ממש נעזרים במחנכת, אבל שאלון הערכה עצמית נראה אותו הדבר מכיתה א' ועד ח'.  התלמידים מכיתה א' צריכים לתרגל את היכולות הרפלקטיביות שלהם ואת המענה לשאלות על עצמם, ביחס לעצמם. זה קצת נשמע מורכב, אבל זה נעשה בתיווך המחנכות. שאלון ההערכה העצמית והקריטריונים שנמצאים בו מופיעים גם בתעודה. 

תלמידים ממש מעריכים את עצמם בכל מה שקשור לתעודה, בכל מה שקשור לכל המקצועות, לכלל הנושאים שנלמדו באותה מחצית, הם נותנים את זה למחנכת, המחנכת עוברת על זה ומציגה את זה ביום ההורים. ביום ההורים מתקיימת שיחה של הורה-מורה-תלמיד, יושבים ביחד ודנים בדף הזה. חלק מהדף הזה הוא היעדים שלי להמשך השנה או במחצית הבאה, מציעים דרכים לשיפור ופעולות אקטיביות, איך אנחנו יכולים למנף את היכולות ולהגיע ליעדים. לאחר מכן המורה גם כותבת את התעודה ביחס למה שהתלמיד כתב וביחס לאירועי הערכה שונים שהיו לאורך המחצית, שזה יכול להיות הערכה מסורתית והערכה חלופית.

כיצד משתלבות ההערכה המסורתית והערכה העצמית, החלופית?

משקל הערכה מסורתית והערכה החלופית מאוד משתנה משכבה לשכבה. בשכבות הנמוכות, א' עד ו', יש משקל גבוה יותר להערכה החלופית כי גם התעודה באה לידי ביטוי בצורה קצת שונה. עד שנה שעברה לא נתנו בכלל ציונים מספריים, חוץ מאשר במקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה ואנגלית. בכיתות ז' וח', מכיוון שהם מתכוננים לתיכון אז אנחנו רוצים להכין אותם להערכה מסורתית אולם אנחנו לא מותרים על ערכה החלופית, שבאה לידי ביטוי באמצעות הפרויקטים שהם עושים. 

מה מידת האוטונומיה של המורים בנושא הערכה?

יש אוטונומיה מאוד גבוהה למורים. בתחילת השנה יש פגישה עם רכזות המקצוע –  שפה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים ועם רכזות השכבה. בעצם יושבים ומתכננים באמצעות גאנט שנתי איך אנחנו מקדמים את השנה הזאתי וכמובן חושבים גם על ההערכה ועל איך התעודה תיראה בסוף – מה יהיו הקריטריונים המרכיבים את התעודה. כל רכזת שולחת את הדגשים הללו למורים המקצועיים.  

אני יכולה לדבר על החוויה האישית שלי. בתור מורה למדעים, אני בוחרת כיצד להעריך את התלמידים שלי. נכון שיש את הדגשים הבסיסיים שאני מקבלת ואני צריכה לעשות, כמו למשל מבחן מסכם לכיתות ז׳ וח׳ במחצית אבל אני יכולה לקבוע את תוכנית ההערכה שלי בכיתה איך שאני רואה לנכון. למשל באמצעות משימות הצלחה או באמצעות פרויקט קטן.

מהי משימת הצלחה?

זהו כלי הערכה שהמטרה שלו היא לקדם את התלמיד. להבטיח חווית הצלחה וגם לבסס את החומר הנלמד. כשאני מסיימת ללמד נושא, אני נותנת משימות הצלחה החל מכיתה ד'. לדוגמה בכיתה ה' התלמידים למדו על חומרים בטבע. לאחר שהם סיימו ללמוד את נושא המתכות הם קיבלו משימת כיתה עם חומר פתוח כאשר אני נמצאת איתם בכיתה וכאשר הם מבצעים למידה משמעותית. הם בעצם מבצעים משימה שגורמת להם ליישם את החומר הנלמד באמצעות כל הכלים והאמצעים שיש לרשותם בכיתה – למידת עמיתים, עזרה של המורה, והחומר הנלמד במחברת ובספר. 

בכיתות הגבוהות יש מבחן במחצית או שניים, מבחן ובוחן, בנוסף לזה יש גם פרויקטים קטנים, המתבצעים אחרי שאנחנו מסיימים נושא מסוים. לדוגמה בכיתה ח', לומדים על טבלה מחזורית ועל מבנה האטום.  כשמסיימים את הנושא אני מחלקת את התלמידים לקבוצות, הם בוחרים חומר שהם רוצים לחקור אותו ובמשך מספר שיעורים הם חוקרים את החומר לפי קריטריונים שאני נותנת להם והם ממש מיישמים את מה שלמדו. הם גם מייצרים איזשהו תוצר בסוף שהם יכולים להציג אותו וגם מתוכו לומדים. המיני חקר הזה שהם מבצעים מקדם אותם גם בהבנה שהם פתאום מיישמים את כל החומר התיאורטי על משהו שהם צריכים לחקור בעצמם.

איך זה בא לידי ביטוי בתעודה?

לדוגמה בתעודה שלנו יש מקצוע שנקרא "מחשבה ירוקה", שזה השם של השעה במערכת, וב"מחשבה ירוקה" כל תלמיד מקבל הערכה מהמורה שלו על התפקוד שלו בפרויקט. המורים מכניסים לתוך ההערכה את ההשתתפות הפעילה, את לקיחת החלק והאחריות בפרויקט, את שיתוף הפעולה עם החברים, את הידע שהתלמיד צבר לאורך הפרויקט, אז הם מסתכלים על הדברים כמכלול ומעריכים את התלמיד. אנחנו שואפים שזה יהיה משהו קצת יותר מורכב בשנים הבאות כדי שבאמת יהיה לזה אפקט, שמתאים להערכה שלנו בבית ספר, שזה גם הערכה עצמית וגם הערכת מורה.

כיצד אתם מכינים את הצוות?

בראש ובראשונה, להבין "למה". זאת אומרת, לא לעשות את זה כי צריך, כי זה טרנדי, כי זה פופולרי, כי ככה אומרים המחקרים, אלא ממש להבין מדוע. לא רק את האיך, אלא גם את הלמה. כל מורה אצלנו שהוא מוציא מבחן, משימת הערכה או משימת הצלחה, הוא ידע למה הוא עושה את זה. הסגל חייב להבין מה היתרונות של זה ברמה של החוסן של התלמידים, ברמה של תחושת ההצלחה, ברמה של הערכים שזה מקדם.

מהם הסדירויות שתומכות בדרכי ההערכה שלכם?

יש לוח מסודר – לוח הערכה, זה לא חייב להיות רק מבחנים. לוח הערכה גלוי ושקוף להורים ונותן תחושת ביטחון לתלמידים.  לא להנחית את הדברים בפתאומיות, זה דבר מאוד מאוד חשוב. 

 בהיבט של התלמידים, אנחנו מדברים על הצלחות ועל מסוגלות אישית. חשוב לתת חיזוקים לא רק בסוף שנה, אלא ממש להתחיל את השנה במה היעדים שלי לשנה הקרובה ולעשות מעקב עם התלמידים לאורך השנה. כשתלמיד מגיע למלא את ההערכה העצמית שלו בסוף המחצית, אז הוא גם צריך לזכור מה הוא רצה ולאן הוא רוצה להגיע בסוף השנה. ולעשות חשיבה לאחור על התהליך שעבר מתחילת השנה. אנחנו חייבים כל הזמן לדבר את זה וכל הזמן לחיות את זה וכל הזמן להיות את זה, על מנת שזה כל הזמן ילווה אותנו. בנוסף לזה, לתעד. לתעד, לתעד, זה הדבר שהוא כמעט הכי חשוב.

הערכה היא לא רק המשימות, הערכה חלופית והערכה מסורתית. הערכה מתייחסת גם להתנהגות בשיעור. כאשר אני מסתכלת על תלמיד במערכת שלנו של הסמארט סקול מהראשון לספטמבר עד היום שאני מדפיסה את התעודה ואני רואה את התהליך שהוא עבר ואני רואה את המילים הטובות שמורים כתבו לו ואת השיפור המשמעותי שהוא יצר בתוך השיעורים, זה משהו שמאוד חשוב שיבוא לידי ביטוי. בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מזה שתלמיד עשה דרך גם ברמה ההתנהגותית וגם ברמה האישית.

שיחות אישיות

שעות השהייה והפרטני שלנו עד אחרי החגים, מוקדשות לטובת שיחות אישיות עם התלמידים. במידת הצורך בית הספר שלנו יחסית גמיש ואם יש צורך בשיחות אישיות עם תלמידים וזה יבוא על חשבון שעה פרטנית אז יאשרו לי את זה. בנוסף לזה, בתוך מערכת השעות שלנו יש גם לכל כיתה בין שעתיים לשלוש בשבוע, שמוקדשות לפרויקט. אלו שעות המערכת שנקראות: "מחשבה ירוקה". יש איזשהו שלב בשנה שבו התלמידים כבר יחסית עצמאיים, במיוחד בגילאים הגבוהים והמורה יותר פנויה, לקיים שיחות אישות.

גם מרחבי בית הספר שלנו תומכים בזה. בית הספר שלנו בנוי בצורה, המאפשרת שקבוצה תהיה עם המורה בחדר נפרד בתוך הכיתה. מאחר והכיתות שלנו שקופות, המורה יכולה לשבת עם קבוצה או תלמיד אחד ולנהל שיח מבלי שזה יפריע לכל הכיתה.

האם הורים מעורבים בהערכה?

בימי ההורים מתקיים שיח מאוד פתוח, השיח ביום ההורים הוא לא שיח של ציונים אלא כל מורה וכל מחנכת לוקחת את זה למקום שלה. חשוב לנו לשמוע את ההורים, חשוב לנו לשמוע איך התלמיד מתנהל גם בבית, מה יכול לקדם, איך הם יכולים לעזור בקידום של התלמיד בכל מיני היבטים. השיח הוא דו כיווני. זאת אומרת, בסופו של דבר ההורים הם חלק מהשיח סביב ההערכה.

יעדים לשנים הקרובות?

היעד הראשוני שלנו זה הערכת פרויקטים. אני מאוד מתחברת להערכה שלנו דרך התעודות, המשולבות הערכה עצמית. אני רואה בעיני רוחי הערכה מקדמת לאורך פרויקט, שממש מדברים אותה מהרגע הראשון של הפרויקט. זאת אומרת, גם אם זה אומר לייצר תלקיט או מחברת מכווינה עבור תלמידים, שיוצרת שפה משותפת, אותה שפה שאנחנו מדברים בתעודות, אותה שפה אנחנו רוצים לדבר גם בפרויקטים. לאורך הפרויקט כל פעם שעוברים שלב לעשות עצירה, לעשות חשיבה, לנהל רפלקציה, שזו הערכה עצמית בדו שיח עם המורה, שתקדם את התלמידים. כך שבסוף אני כמורה אוכל לקחת את התלקיט הזה שהתלמיד יצר, את מה שהוא כתב ואת הרפלקציות האישיות שלו על עצמו ועל התהליך שלו ובאמת לראות את התהליך שהוא עבר ולהעריך אותו גם באמצעות נקודת המבט שלו ולא רק מהתבוננות שלי על איך הוא בתוך התהליך הזה של החקר.