אהבה וצדק בפסגת העשייה של בית ספר אלקימה (הפסגה)

מזה שלוש שנים אני מנהלת את מקיף אלקימה לבנים, בית ספר שש שנתי מז-יב בבית חנינא מזרח ירושלים. הבית ספר הוא על איזורי אשר מכיל תלמידים מכל רחבי מזרח ירושלים והאוכלוסיה שמגיעה אליו היא כמעט הכי מוחלשת עם מדד טיפוח 10. בית הספר היה מצוי באתגרים רבים, החל מכאוס ניהולי ועד לקשיים בהתנהלות התלמידים והמורים. כשהגעתי, היה ברור לי שהמשימה שלי היא הרבה מעבר לניהול שגרתי – היה עליי להחזיר לתלמידים אמונה בעצמם, לחזק את תחושת השייכות שלהם וליצור עבורם סביבה לימודית מכילה ותומכת. המעבר לניהול בית ספר זה היה צעד משמעותי במסע האישי שלי, שהובל על ידי הרצון לקחת על עצמי אתגרים חינוכיים משמעותיים וליצור שינוי אמיתי

בפניי עמדו שלושה אתגרים מרכזיים: הצוות החינוכי, התלמידים וההורים. כל זירה דרשה גישה מותאמת, אך היה לי ברור שכולם חייבים לעבוד יחד למען מטרה משותפת – הצלחת התלמידים. ראיתי צורך דחוף ביצירת קהילה חינוכית מגובשת, והכוונה בקהילה זו שכל מי שמשתייך לבית הספר מרגיש שייך ונרתם למען השינוי והשיפור שאנו מאחלים לו באהבה וענווה. הקהילה צריכה להיות מושתתת על ערכים של אהבה, צדק ושוויון הזדמנויות, לצד חיזוק הקשרים עם ההורים כחלק בלתי נפרד מהתהליך.

עקרונות של אהבה וצדק בפעולה החינוכית

דמוקרטיזציה: שיתפתי את התלמידים בקבלת החלטות משמעותיות הנוגעות לסדרי יום ולמדיניות בית הספר. בהתחלה זה היה קשה, כי הם לא התרגלו לקבל החלטות בשיתוף עם ההנהלה לגבי חייהם בבית הספר, אלא רק לבצע הוראות, אם בכלל. שינוי זה גם גרם להתנגדויות וגם לאתגר בקרב סגל המורים וההנהלה, מהן גבולות השיתוף שלהם, מתי צריך לקחת בחשבון את ההחלטות שלהם ומתי אנחנו מחליטים ביחד. אך עם הזמן הכל נהיה יותר קל. אסיפות תלמידים הפכו לכלי חשוב בשינוי האווירה, והם למדו לקחת אחריות על הקהילה הבית ספרית. זה לא קרה ביום אחד אלא בתהליך מתמשך אשר כלל כניסה שלי לכל הכיתות לצורך קיום דיאלוג והסבר על המניעים והכוונות שעומדות מאחורי השינויים. כל היום הסתובבתי בין התלמידים שמעתי מה הם מבקשים, פתרתי בעיות, האזנתי ופתחתי דלתות, לאט לאט ומתוך הרגשת האהבה והאותנטיות שלי , התלמידים העריכו שאני רוצה בטובתם ואוהבת אותם ולא סתם באה לקראתם.

שייכות: פעלתי ליצירת תחושת שייכות עמוקה דרך פרויקטים קהילתיים, בהם התלמידים למדו לתת מעצמם למען האחר, דבר שחיזק את הדימוי העצמי שלהם ואת הקשר שלהם לבית הספר. תלמיד אחד מחמוד אומר: "הלוואי שהיית פה מאז שנפתח בית הספר היית מצילה עוד תלמידים". ועוד תלמיד בטיול לאילת בערב אמר בקול רם: "וואלה יצא שהמנהלת אוהבת אותנו, תראו מה היא עושה לנו ואיך היא מתנהגת אלינו".

בנוסף, פעלנו גם לקידום התלמידים בתחום הלימודי והאישי. אחד המהלכים המרכזיים היה חיזוק מסגרת התמיכה הרגשית והלימודית. פתחנו קבוצות תגבור מותאמות אישית, הכשרנו את המורים להוראה מבוססת אמון, והתחלנו ללוות כל תלמיד באופן פרטני.

בהקשר האישי הפרטני, השקענו רבות בתחום הספורט כמנוף חינוכי. הבנו שדרך הספורט, תלמידים יכולים למצוא אפיק חיובי לביטוי עצמי, לתרגל משמעת ולפתח אחריות אישית. כיום, מגמת הספורט של בית הספר היא מהמובילות בעיר, והיא סייעה להוריד משמעותית את אחוז הנשירה.

 דיאלוג: עודדתי שיח פתוח בין תלמידים ומורים, במטרה להבין את האתגרים האישיים שכל אחד מהם מתמודד איתם. דלת המשרד שלי נותרה פתוחה תמיד לשיח, ולמדנו יחד איך להקשיב לתלמידים ולדרוש מהם לכבד ולשמוע אחד את השני וגם אותנו ונתנו להם קול.

אחד התלמידים שהותיר בי רושם עמוק הוא מחמוד (שם בדוי), שהגיע לבית הספר עם הישגים נמוכים ותחושת חוסר מסוגלות, וקשיים התנהגותיים (הסתבך לא פעם בהתנהגויות שליליות), אולם מתוך התכוונות למצוא בכל אחד מהתלמידים "טוב", זיהינו בו פוטנציאל אדיר. חיברנו אותו למגמת הספורט, והוא מצא בה מקור כוח. בעזרת ליווי אישי ותמיכת הצוות, הוא סיים את לימודיו בהצלחה ואף התקבל ללימודים אקדמיים.

בית הספר כמקום של חיבורים, שוויון וצדק

המעבר שלי לניהול מקיף אלקימה היה לא רק אתגר מקצועי, אלא גם שלב משמעותי במסע האישי שלי. למדתי כיצד להוביל תהליכים חינוכיים בשיתוף עם הצוות ועם התלמידים, מתוך ראייה מערכתית רחבה, כיצד לזהות נקודות חוזק גם בסיטואציות מאתגרות, וכיצד לבנות קהילה לומדת שמונעת על ידי ערכים של אמון ושייכות.

בשלוש השנים האחרונות הצלחנו להפוך את מקיף ביה"ס אלקימה למרחב לימודי וקהילתי שמאפשר לכל תלמיד למצות את הפוטנציאל שלו. היום, בית הספר הוא לא רק מוסד חינוכי, אלא קהילה חמה, מחבקת ומעצימה – מקום שבו כל תלמיד יודע שהוא יכול לחלום, לשאוף ולהצליח. כל זה קרה בכמה מהלכים, אחד החשובים הוא ביקורי בית שלא היו בתרבות הבית ספרית, כמו כן, קבוצות הורים פעילות בווטסאפ המקיימים קשר רצוף, יום יומי עם בית הספר וגם קשר טלפוני עם כל ההורים דרך המחנך אשר הביא לידיעת ההורים שזהו בית ספר רציני שאיכפת לו. פעולה נוספת בעלת השפעה קשורה בישיבות עם המורים וקבלת כל הורה באופן אישי אצלי במשרד לכל מי שמבקש. והדבר הכי חשוב שעשינו לאחרונה הוא "יום מעשים טובים", ביום זה התמקדנו בקהילה שלנו וכל מה שאספנו חילקנו למשפחות מהתלמידים.

לבסוף, גם אם בהתחלה הייתה התנגדות כמעט מוחלטת של הצוות והיו איתי רק בודדים ולולא התגייסות חלק מהצוות בהתחלה ואמונתם בי לא היינו מגיעים עד הלום. ומאז כל פעם יש עוד אנשים מהצוות שנכנסים למעגל התמיכה והעשייה כל פעם מחדש.

אני מאמינה שבאמצעות אהבה, אמונה בזכות של כל אדם ותלמיד לזכות בצדק, לטפח תחושה של העצמה אישית, ניתן לשנות חיים – וזו בדיוק השליחות שלי כמנהלת.