תמונת חיינו – חינוך אחר לשותפות על אדמה מקיימת מצע פדגוגי אחר

מגלובה ענקית על בסיס תפוח אדמה קריספי, שזורה בטבעות צבעוניות של כרוביות וחצילים, על בסיס אורז בקומה גבוהה. בין טבעות המגלובה אפשר לראות המבורגר צמחוני, אפונה, ברוקולי, ואפילו קציצות דמויות דג במראה של גפילטע פיש, שסיימו להכין יחד קבוצת תלמידים אחת בתכנית של חיים משותפים באדמה מקיימת. בה בעת, בגינה החקלאית, עובדים ילדים עם רחפנים מצוידים בחיישנים, מצלמות ואמצעים נוספים של חקלאות מדויקת. ממסך המחשבים הניידים של קבוצת תלמידים אחרת צפות עקומות ועמודות, נתוני מעקב של צמיחת הירקות בגינה. במעבדה המאולתרת שהוקמה בגינה, תלמידים רכונים על מיקרוסקופים, ופניהם מאירות, קוראים בהתלהבות לפרופסור בחלוק לבן המנחה אותם. כמו כוורת דבורים רוחשת הגינה החקלאית בפעלתנות הרמונית של תלמידים ומורים המאביקים זה את זה בתגליות ובקריאות התלהבות שבאוויר ריח פרחי תבלינים חריפים המזמין לשותפות בהפקת דבש בעל סגולות להבראת היקום.

הסצנה התיאורית שבחרנו לפתוח בה את המאמר שלנו מציגה אפשרות אחת מיני רבות שתלמד על התפיסה החינוכית המשותפת שאנו מביאים כמנהלי בתי ספר הבוחרים להתמודד עם אתגר החינוך לחיים בשותפות במציאות חיינו בארץ ובעולם. סצנה המתארת מפגש למידה משותף עתידי, בין מורים ותלמידים מן המגזר היהודי והבדווי, המבוסס על עקרונות פדגוגיים מובילים המעוגנים בתפיסות ייחודיות של תהליכי הוראה למידה , שהתהוו במשך שנים בכל אחד מבתי הספר בנפרד ומתוך תובנות של נסיונות משותפים, מוצלחים יותר או פחות, של מהלכים לקידום חיים בשותפות שניסינו להוביל.

כל ביה"ס מחזיק בתפיסה חינוכית המעגנת עשיה מבוססת מודל הכולל עקרונות ותרבות נוכחת משמעותית.

בית ספר "אלמוסתקבל" משגב שלום שוכן במועצה מקומית בדווית בקרבת העיר באר שבע, מתמקד בלמידה התואמת את אורח החיים במדבר ועושה שימוש מיטבי במשאבי הסביבה המדברית הקרובה לבית הספר. סביבת המדבר היא המעבדה בה מתקיימים הלימודים המבוססים על מגע ישיר עם התמורות בקרב אוכלוסיית הבדואים בסביבה שעוברות תהליך עיור, ומיועדת לאפשר לילדים להתחבר עם מסורת שתבטיח, צורת חיים ייחודית, יחד עם התאמה לסביבה העירונית החדשה. יום הלימודים בנוי מלמידה תוך וחוץ כיתתית המשולבת בתהליכי חקר. נושאי החקר מגוונים, ברובם -נובעים וקשורים ללימודי המדעים, שמזמנים למידה, היכרות עם המדבר, ומפגש עם סביבת החיים על ידי תצפיות תיעודן, עיבוד החומר, הסקת מסקנות וחילוץ תובנות בלמידה עצמאית ובצוותים. בחצר ביה"ס מוקדים ללמידה כמו חממה, גינת צמחי תבלין ורפואה, תחנת האכלה, שלולית חורף, מוזיאון של ציפורי הארץ, אוהל בדואי קלאסי, ותחנת איסוף נתוני אקלים.

עבדאלה אלג'רג'אוי מנהל את ביה"ס מזה 24 שנים כותב על ה"אני המאמין" שלו שלאורו הוא פועל:

ומאז ומתמיד האמנתי שהשמירה על הסביבה היא ערך חשוב ועליון ולכן עשיתי את הכל למען חיבור הילדים לעולם סביבתם הטבעית עם כל המכלול שיש – אדם, אדמה, בע"ח, מורשת, ארכיולוגיה ועוד, וכמובן השימוש בעולם ובכלים הדיגיטליים הקיימים והחדשניים ביותר. החיבור לשורשים הוא מנוף לחיזוק הקשר עם הסביבה והשמירה וההבנה של צורכי הסביבה.

וכמובן הסביבה איננה רק או נכס של אדם או חברה מסוימת אלא של כל תושבי האיזור, ואם לא נעבוד יחד לא נוכל להגיע למטרות שהצבנו לעצמנו. מעל עשור בנינו שותפות לכל הקשור לסביבה בין בי"ס אלמוסתקבל בשגב שלום לבין בי"ס גבים בב"ש. בנינו ביחד פרויקטים מגוונים אשר כולם התמקדו בסביבה הקרובה והרחוקה שלנו , פרויקטים שגרמו לקירוב לבבות ולשמירה על הסביבה של כולנו. אני מאמין שאפשר לחיות ביחד ולטפח ולשמור על סביבתנו המשותפת ולבנות עולם טוב יותר. דרך הילדים אפשר לשנות את כל העולם הסובב אותנו, ואנחנו נמשיך לעשות הכל על מנת לחבר את ילדינו בשגב – שלום ובב"ש לאמנו האדמה ולשמור עליה בכל אמצעי אפשרי.

בביה"ס גבים יסודי על-אזורי בבאר- שבע החינוך למצוינות הינו המוטו, הגישה והייעוד הבית ספרי. גישה זו, מתייחסת למסוגלות של הלומד לנהוג את החיים בידיים שלו בעצמו, בעזרת סט ערכים המחנכים למצוינות המוטמעים בשיטתיות בהתנהגותו. המחויבות והאחריות שצוות ביה"ס לוקח על עצמו הוא לטעת בתלמיד תחושת יכולת, היכרות עם עצמו, אמונה בכוחותיו וביכולתו להציב לעצמו יעדים ולהגשימם במצוינות.

יפעת מנשקו, מנהלת בית החינוך גבים, פורשת את "האני המאמין" שלה:

צמחתי בביה"ס כמחנכת, סגנית והיום מנהלת את ביה"ס זו השנה ה – 13. בוגרת תואר שני במחלקה לניהול בבן גוריון וכיום לקראת סיום לימודי הדוקטורט בנושא מנהיגות ניהולית באיזורים מוחלשים. סוגיות אי השוויון במערכת החינוך קרוב לליבי ואני עסוקה בפיתוח תכניות בתחום. הידידות עם עבדאאלה מנהל שגב שלום אפשרה לי להכיר את עולמם ולבחור ליזום פעילויות לקירוב לבבות. 

התפיסה החינוכית שלי התהוותה לאור חקר ולמידה במסגרת עבודתי בביהס גבים. חזיתי בשינוי הדמוגרפי בשכונה במהלך כשלושה עשורים, האוכלוסיה החזקה עזבה לשכונות חדשות ואילו את השכונה אכלסו משפחות עולים ובני עולים ,קשות יום . מורכבות האוכלוסיה והיעדר חלומות לתלמידים ולהוריהם הובילו אותנו לצאת מהמסלול המקובל של המערכת ולקבוע דרך חדשה הנשענת על מנגנוני אבחון ומיפוי, רק הפעם לאיתור ומינוף חוזקות התלמידים באופן מוסדר במערכת.

שני בתי הספר בעלי מדד טיפוח גבוה 9+ המלמד על קהילה ממצב סוציו אקונומי נמוכה במיוחד, ומתמודדים תדיר עם הסוגייה של שבירת הקשר בין מצב סוציואקונומי להישגים לימודיים במטרה להוביל למוביליות בקהילות. שני בתי הספר לקחו על עצמם לקדם למידה מבוססת פרוייקטים משום, שלתפיסתם של המנהלים, זוהי השיטה המתאימה ביותר למערכת החינוך הישראלית בשל האוכלוסייה ההטרוגנית המאכלסת אותה. למידה כזו נותנת את המענה האופטימלי להכנת התלמידים לחיים האמיתיים ויוצרת פתיחות בקרב התלמידים כלפי חבריהם מכיוון שכל אחד מהם תורם לקבוצת העבודה שלו את נקודות החוזק שלו.

למה עכשיו? למה בכלל? – הראציונל של המיזם.

חינוך לתפיסתנו זה החיים עצמם. עומקם של תהליכים חינוכיים מעצבים את תמונת חיינו ומנבאים את עתידנו וקיומנו על אדמתינו. אירועי השבעה באוקטובר תפסו אותנו בסן דייגו במשלחת חינוכית של מנהלי בתי ספר ברוח HTH בה אנו חברים. אירועים אלו היו האות עבורנו לבחון מחדש את מהות עומקות השותפות שנרצה לראות ולקדם, מודעים לאתגר הגדול בהובלת תהליך שהוא כנגד הזרם בימים רגילים ועוד יותר בישראל שאחרי ה-7 באוקטובר שלכאורה מבקשת להתנתק מתפיסות פוליטיות, אך כל צעד בה מיד מתורגם לזרם עם אנטרסים ויעדים ממוקדים. תחלואי החברה המתגלגלים לפתחם של בתי הספר ומציבים בפנינו המנהלים, קונפליקטים הדורשים קבלת החלטות מוסריות וערכיות, לא פעם בניגוד לסנטימנט באוכלוסייה בה אנו פועלים.

כיצד יכולה מערכת חינוך עטורת כבלי שרשראות של מטרות ויעדים מתחלפים, מכווני הישגים המאופיינת בפערי הזדמנויות ושוויון המאיימים על קיומה כחברה, לקדם אימוץ ערכים של מעורבות, אחריות, שותפות, אומץ, התמדה ונחישות? כל התפיסות החינוכיות והסיבות שנמנו לעיל מבהירים כי החברה הישראלית חייבת לעבור שינוי יסודי, פרדיגמטי, וכי מה שהיה כבר לא יהיה. אנו נדרשים לכייל מחדש את תפיסותינו, ערכינו ומעשינו כדי ליצור חברה צודקת יותר, מקיימת וחסונה. כאן אנו פוגשים את משנתו של סטיבן סטרלינג,פרופסור אמריטוס לחינוך לקיימות אונ' פלימות בריטניה, הקורא בין השאר לשינוי רדיקלי בחינוך על מנת לשקם ולחדש מערכות אנושיות וטבעיות בדרך לשלומות כולם, ובהבטחת העתיד העולמי הנמצא בסכנה קיומית.

בחרנו ללמוד כמה מרעיונותיו ולבחון דרכם את התחדשות התפיסה החינוכית שלנו לקידום חיים בשותפות מקנה מידה ברמה מיקרו שהוצגה כסצנה הפתיחה של המאמר, ללמידה בשותפות ועד הצעות לתפיסה ועקרונות ברמת המקרו. כמנהלי מוסדות חינוך מובילים, ראינו חובה לנסות לכתוב מצע בסיסי של פדגוגיה מחודשת שתציג מצפן אחר הבנוי על שבירת פרדיגמות חינוכיות שורשיות ומשלב תפיסות ועקרונות חלופיים.

לראות את העולם כפי שהוא באמת

אחד התפקידים העיקריים של החינוך הוא להציג את המציאות כפי שהיא ולהקנות לתלמידים כלים לחשיבה אנליטית, ביקורתית וראיה נכוחה של האתגרים שבפניהם אנו עומדים מבלי לשגות באשליות של פתרונות קסם שמוצעים חדשות לבקרים. שתי האוכלוסיות של בתי הספר שלנו, היהודית והבדואית, הן כאן בשביל להישאר ולכן חשוב שילמדו להכיר זה את זה לעומק וילמדו לשתף פעולה ולפעול ביחד על מנת להקים חברה צודקת, שיוויונית ומכילה.

השלב הראשון הוא אם כן, קביעת מפגשים תכופים יותר בין התלמידים של שני בתי הספר, בהם, בין השאר, ידונו בשאלה איך לתרום לבניית עולם טוב יותר ומקיים לשני העמים היושבים כאן בארץ. 

במפגשים סדורים אלה יבנו התלמידים תכנית עתידית משותפת בשם "אדמה מקיימת" שהנחת היסוד הפדגוגית העומדת בבסיסה מתגלמת בדבריו של איש החינוך ,והפילוסוף הדגול גון דייואי: "הַחִנּוּךְ הַמּוּסָרִי הַטּוֹב וְהֶעָמֹק בְּיוֹתֵר, הוּא זֶה שֶׁבְּמִסְגַּרְתּוֹ הַתַּלְמִיד נִכְנָס לִיחָסִים רְאוּיִים עִם אֲחֵרִים, בְּמִפְגָּשׁ שֶׁל עֲבוֹדָה וּמַחְשָׁבָה". 

ג'ון דיואי בספרו " My Pedagogic Creed" שפורסם בשנת 1897 , תיאר מרחב משותף רצוי לחינוך המדגיש את החברה, ואת החינוך המדגיש את היחיד. בית הספר הוא מוסד חברתי ביסודו, תפקידו לאפשר לתלמיד לחלוק במשאבים, ולהשתמש בכוחותיו שלו למטרות חברתיות. לדבריו, החינוך הוא תהליך החיים ולא הכנה לחיים עתידיים. כמנהלים אנו מאמינים שביה"ס מהווה מקרוקוסמוס של מציאות העולם ,ובהקבלה לדבריו של דיואי, ביה"ס צריך להוות חלק אנטגרלי מחוויית החיים של התלמיד. לכן ,לדעתנו, התלמידים חייבים להיות בלמידה התנסותית מתמדת במהלך המפגשים וכן בניהול דיאלוג מתמיד המביא עימו תפיסות חיים מתרבויות שונות. כמו דיואי גם אנו מאמינים שעבודת המורה תהיה כמתווך בלמידה וכמגשר בין התוכן הנלמד לעולמו של התלמיד שתוביל ללמידה משמעותית.

מסגור למידה מחדש

אנו בוחרים להפגיש את התלמידים משתי התרבויות כדי לקדם חיים בשותפות במפגשי למידה הדורשים עבודה ומחשבה בסוגיות משותפות, ובבחירת תחומים ודרכי למידה מגוונים. מינוף השונות בחוזקות התלמידים הוא עיקרון מוביל בתפיסה החינוכית בביה"ס גבים שהצליח להוכיח את תרומתו להעלאת תחושת המסוגלות והמוטיבציה אצל התלמידיו ולהוביל למוביליות חברתית. בתוכנית המשותפת, התלמידים יבחרו את תחומי הלמידה בהתאם לחוזקותיהם והעדפותיהם וילמדו מושגים ומיומנויות ברמות העמקה והעשרה. השונות בתרבויות ובהתנסויות בחיי התלמידים והמורים יגדילו את האתגר ויהוו הזדמנות כנה להצמחת שותפות פעלנית כמו בכוורת דבורים, שתניב סגולות של דבש לחיים בשותפות באדמה מקיימת. האדמה על מאפייניה ועבודתה מוכרת מאוד לתלמידים מהמגזר הבדווי שיונקים מהמורשת שלהם, והם מביאים למפגשים ידע וחוזקות בתחום. החיבור לשורשים הוא מנוף לחיזוק הקשר עם הסביבה והשמירה וההבנה של צורכי הסביבה האמיתיים.

האדמה שממנה יצר אלוהים את האדם והפיח בו נשמת חיים משותפת לכולם, היא המקור לקיומה של החברה. פני האדמה ותוצרתה מלמדים על תושביה, על האופן שבו הם תופסים את חשיבותה ועבודתה, ועד כמה הם מבינים כי קיומה הוא תנאי לחיים עליה. בתורה נכתב: "ויקח ה' אלוהים את האדם ויניחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה"(בראשית ב, ט). בקוראן נוהגים לברך ולהודות לאלוהים על היקום כמקור חיי האדם, שממנו יכול האדם להפיק את המירב מהטוב שבו, 

 ولقد مكناكم في الأرض وجعلنا لكم فيها معايش قليلا ما تشكرون.

אחריות ויכולת התגובה החינוכית

הפרדיגמה החברתית שממנה נגזרת גם הפרדיגמה החינוכית היא זו שמצווה עלינו לשמור ולטפח את האדמה כדי שתמשיך להתקיים ולהקים בה המשכיות לחיים ולפוריות. בעשורים האחרונים אפשר לראות עלייה משמעותית בהתפתחות גישות חקלאיות השואפות לייצר חקלאות שמיטיבה עם האדם ועם האדמה, ובהן חקלאות אורגנית, חקלאות מחדשת, חקלאות ביו-דינמית, חקלאות יערנית ועוד, שעל התוצריהם החקלאיים, אנו משלמים ביוקר בחנויות טבע. לכל שיטת חקלאות דגשים וטכניקות משלה, אבל משותפת לכולן ההבנה שאין לתפוס את האדמה כמוּבנת מאליה; שאין להניח שהאדמה תדאג בעצמה להניב לנו תבואה לנצח. האדמה היא זו המגדלת את הצמחים, מכילה בתוכה את הרכיבים התזונתיים שהם צריכים, את המיקרוביולוגיה. היא מספקת בית לשורשי הצמחים ותמיכה רבה שלחלקה אנחנו כנראה אפילו לא מודעים. האדמה מעניקה לאדם קרקע בטוחה לצעוד עליה – על האדם להחליט בעצמו אם יצעד על האדמה או ירמוס אותה. 

אנו שואפים לטפח אצל התלמידים את הערכים הללו של אחריות שלנו כחברה וכיחידים לעולם שבו אנו והאדמה מרכיבים אותו, ולהפנים את העובדה שכל אחד מאיתנו, ובוודאי כולנו יחד, יכולים לחולל תמורה לטובה למען עתידינו והדורות הבאים אחרינו. חינוך למעורבות היא תנאי לקידום חברה מצוינת בערכיה.

מעבר ללמידה מדרגה שלישית

למידה מדרגה שלישית מתייחסת לשינוי פרדיגמטי בחינוך, שינוי המביא למידה מעמיקה וטרנספורמטיבית.

בעצם ההצעה להקמה של מרחב משותף ללמידה בחקר עם תלמידים משני בתי הספר, יווצרו יחסי אמון, דיאלוג ומגע משמעותיים. כאשר כולנו נכיר בזהות הקולקטיבית של כל אחת משתי הקבוצות, במורשת ובתרבות. כדי לקדם מודעות לחיים בשותפות מתוך כבוד ואחריות לאדמה המקיימת עלינו להכיר את האדמה ואת בני האדם שחיים עליה. מרחביה, גבולותיה ומרכיביה משותפים לכולנו. בית ספר כמוסד חברתי ביסודו צריך לכוון פעילותו בזמן הווה לקידום מטרות חברתיות ולא בלמידתן בעתיד (ג'ון דיואי). כמורים עלינו להתמודד עם החיים האמיתיים שאנו מביאים בתפיסתנו מבית אל מול המטרה החברתית בתהליכי חינוך. השינוי הפרדיגמטי הזה מעמיד אותנו בפני התמודדות לא פשוטה המביאה עימה קשת רחבה של דיעות, תיוגים וסטיגמות. תכנית "אדמה מקיימת" מתיימרת להוביל שתי קהילות לשותפות כנה ומצמיחה מתוך הבנה כי אין לנו ארץ אחרת, אדמתינו בוערת וקוראת לנו להשריש ולהצמיח בה מודעות לאחריות קולקטיבית אקטיבית. אירועי השבעה באוקטובר השנה במדינה צריכים להניח את ערך החיים בשותפות כמוביל בשלבי תקומת חיי החברה שלנו מחדש במדינה, שעומדת תחת איום קיומי ממשי.

 לאיום זה מצטרף נוכח ורדום במערכת החינוך איום גדול עוד יותר תחת הכותרת "התחממות גלובאלית".

אימוץ תכלית נעלה יותר לחינוך

מתודת התכנית הייעודית "אדמה מקיימת", משנה פרדיגמות במערכת החינוך. הלמידה המשותפת בין המגזר היהודי לבדווי מתוכננת להתקיים על בסיס קבוע שיעוגן במערכת שיעורים משותפת. הלמידה תתנהל בשני בתי הספר לסירוגין בהתאם למפרט הקורסים ולצרכים הנלווים. התכנית תכלול תהליכי חקר מעמיק המשלב תחומים מגוונים של ידע וכשירויות. מושגים ותכנים ילמדו באמצעות תחומים שונים: אמנויות, מדעים: כימיה, ביולוגיה, תזונה, גיאולוגיה מתמטיקה, תקשורת, ספרות ועוד. עיקרון הבחירה כמניע ללמידה הינו משמעותי להצלחת התהליך. את הקורסים ילמדו מורים מצוותי בתי הספר בהתאם לתחומי מומחיותם, ובליווי צמוד של יועצים אקדמיים ואו גורמים מהקהילה המקצועית X+1 )מורה בליווי מומחה עיקרון מוביל ). ליווי משותף נוסף של יועצות חינוכיות ילווה את התהליכים במפגשים, לצורך עיבוד חוויות וצמיחה משותפת בהבטי ה- למידה חברתית רגשית SEL- .Social and emotional learning תהליכי הלמידה יכוונו להקניית מיומנויות לומד עצמאי בתהליכי חקר סביב סוגיות בעולם משתנה ויכוונו ליזמות. התלמידים משני המגזרים בתכנית, המגיעים מרקע סוציואקונומי נמוך, ייזכו להיחשף לתחומים טכנולוגיים מתקדמים, להיכרות עם מומחים שיהוו השראה ויזכו ללמוד ולעבוד עם ציוד ייחודי מותאם, ושילוב עבודה עם כלי בינה מלאכותית. התכנית תציג לצוות החינוכי ולתלמידים רף גבוה שיושג בדרך החותרת למצוינות המציגה רשת תמיכה הדדית בין כל שותפיה. באופן זה נחתור גם לעבר כיבוד, הערכה והכלה של האחר, נפתח רגישות אתית, נטפח ארגון עצמי וערכים של הגינות, צדק, הדדיות וקהילתיות בהתאם לעקרון נוסף של סטרלינג – אימוץ השקפת עולם של תודעה השתתפותית.

מאמר זה מקפל בתוכו חזון לחיים בשותפות מקיימת ועקרונות פדגוגיים של רב תרבותיות תוך מינוף השונות בחוזקות התלמידים יחד עם עיסוק מעמיק באתגרים שעומדים בפנינו כישראלים וכאזרחי העולם. טיפוח ערכי המצוינות בהתנהלותינו כתנאי ליצירת חברה בעלת חוסן הדואגת לאזרחיה.

גם סטיבן סטרלינג, כמו רבים אחרים, תולים את תקוותם לשינוי חברתי, כלכלי, פוליטי וערכי בחינוך. הציפיות מאיתנו, אנשי החינוך, הן עצומות. אנו תקווה כי בחלקת אלוהים הקטנה שלנו, של שני בתי ספר יסודיים באזור הדרום, נוכל בכוחות משותפים להתקדם לעבר המטרות הנעלות שאימצנו לחקינו.