מסמך זה הינו סיכום אישי של מסע, משלחת של כ- 40 אנשי חינוך, מתוכם 12 מהעיר חולון, שבאה ללמוד, לחקור וליהנות יחד.
מהות המסע היה ביקור בקבוצת בתי ספר HTH (High Tech High) שבסן דייגו.
לפני שאצלול לעומק הביקור בבתי הספר, אי אפשר לנתק את בית הספר מהעיר הכל כך מיוחדת הזו – היתוך של מתיישבים, קוסמופוליטית, נקודה משמעותית במעבר בין היבשות, מאורגנת למופת.
ממש שווה להקדיש 45 דקות לצפות בסרטון המתאר את העיר.
היום הראשון – בית ספר לינקולן
בית הספר הראשון בו ביקרנו ביום ב’ היה בית ספר תיכון לינקולן – המיועד לילדי south-east – האיזור העני ביותר בסן דייגו. זהו בית ספר שמכונה אצלנו בעל מדד טיפוח מקסימלי – 80% אפרו-אמריקאים, תכנית לפליטים, 3% ילידים ו- 1% לבנים. כל הילדים עומדים בקריטריון העוני המקסימלי של המדינה ומקבלים מזון עבורם ועבור המשפחות. בתיכון 1400 תלמידים המקבלים תמיכה מקצה לקצה. רמת אלימות קשה מאוד, עד כדי תלמידים שמגיעים עם נשק לבית הספר (קיים שוטר קבוע בבית הספר).
בית ספר זה אינו מקבוצת HTH, והוא נתן לנו פרספקטיבה קצת אחרת על החינוך בעיר.
בבית הספר 2 מנהלות העובדות בשיתוף – מליסה איתה נפגשנו האחראית על הפדגוגיה והמשמעת, ומנהלת מקבילה העוסקת בתפעול בית הספר.
בבית הספר בלטה מאוד תפיסת הצדק המאחה. פרוטוקול השיטה, יחד עם מבנה שיחה בבית הספר, הינו חומר משמעותי ללמידה. להלן מסמך הפרוטוקול.
אלה הרעיונות העיקריים שהפקתי מבית הספר לינקולן:
נקודות שלקחתי לחשיבה אצלנו:
o מה קרה באירוע?
o מי הושפע מהאירוע?
o מה חשבת בזמן האירוע?
o מה אתה חושב עכשיו?
o מה עלינו לעשות כדי לעבור את האירוע?
o מה נדרש לעשות כדי שאירוע כזה לא יחזור בעתיד?
הכנה לתעסוקה – מעין יריד תעסוקה לקראת י”ב עם תנאי קבלה מותנים תפקוד
הנחיית הורים ומורים בהקשר יצירת קשר נכון ושיח פורה עם הילדים שלהם – בשיחה עם תלמיד – לוודא שהתלמיד מדבר יותר ממחצית הזמן ושאלות ממוקדות בסגנון “מה הדבר הטוב שקרה לך היום?” וכד’
ההתקדמות שעשינו השנה בכל הנוגע לשילוב הכלה וגבולות מאוד משעותית, אנחנו בכיוון הנכון וצריך להתמיד בזה
בסיכומו של עניין לינקולן הינו בית ספר דומה להרצוג בלא מעט מאפיינים, אם כי מדובר במימדי עוני ואלימות קיצוניים בהרבה. השילוב של הכלה יחד עם כללי התנהגות מאוד ברורים והקפדה על אכיפה קפדנית הינם בסיס לשאר העבודה הבית הספרית.
היום השני – ביקור בקמפוס Point Loma
מיום זה התחיל רצף של 4 ימים בו ביקרנו בבתי ספר של HTH. היום וביום האחרון ביקרנו במספר בתי ספר בקמפוס הפתוח של Point Loma. קדם ליום זה ערב מקסים בו פגשנו את גרי וג’רי אן ג’קובס בביתם בלה הויוה לארוחת ערב. קוריוז – ביתם מצוד לבית אותו קנתה גרושתו של ביל גייטס. היה נעים להכיר את האנשים שהיו ממקימי אימפריית קוואלקום והחליטו לתרום לחברה ע”י הקמת רשת בתי ספר בתפיסה שונה. ביום זה נחשפנו לתפיסות בסיסיות של היי-טק-היי.
בבסיס עומדת תפיסה של פתיחות שבאה לידי ביטוי קודם כל בנראות החיצונית- חללים פתוחים, חלונות, הכל פתוח. יש לזה מחיר – כולם רואים את כולם, יותר “רעש סביבתי”. גם בחלל בו אנו התכנסנו היה לא פשוט להקשיב, כיוון שהחלל מופרד מחללי למידה אחרים ע”י וילונות בלבד.
בכל בית ספר יש כיתית א-י”ב (K12), בחלוקה ליסודי, ביניים ועליונה. בחירת התלמידים לביה”ס נקבעת ע”פ הקצאות איזוריות, כאשר לכל איזור יש מכסה ומתקיימת בו הגרלה. בהתאם למכסה שקבע, מנהל בית הספר מחוייב לקבל כל ילד שזכה בהגרלה. כך מוודאים שוויוניות וייצוג הוגן לכל חלקי העיר.
בבסיס התפיסה של HTH עומדים 4 עקרונות:
יש מעט מקצועות חובה, המון גמישות, המדינה מאפשרת את התפיסה הזו. יש הכרה חזקה של המדינה ושל הקולג’ים במערכת הבית הספרית הפנימית, פחות הסתמכות על היבחנות חיצונית.
רעיון חזק בבסיס HTH הינו למידת ילדים כמו למידת מבוגרים. במפגשים שהעבירו לנו היה מודלינג יפה של הרעיון הזה (למשל תחילת שיעור עם פעולות “מזניקות אנרגיה”).
עוד עקרון חשוב הוא ההחצנה. לנושא הפרסום ניתנת חשיבות רבה – כבר בתחילת השנה נקבעים תאריכים בהן עבודות תתפרסמנה, ומתקיימים אירועים מלהיבית בהשתתפות המשפחות. בנוסף, קירות בתי הספר מלאות בעבודות של תלמידים וזה נותן תחושה אדירה של שייכות. כך העבודות מקבלות ערך.
במהלך העבודות עצמן מקפידים כל הזמן לשאול את הילידם שאלות, כדוגמת – למה עושים את זה? מה המטרה? מה דעתך על העבודה שלך? איך העבודה תורמת לקהילה? איך העבודה יכולה להיתרם מהקהילה? ילדים משתפים בסיפור האישי שלהם תוך כדי העבודה.
משמעות מרכזית לקשר כשנוצר עם הילד. גם כשמשהים תלמיד – המסרים ברורים מבחינת תאום הציפיות, אין כעס, דגש על המון אהבה ואמון בילד.
קיימת אמנה בית ספרית – מה בית הספר מתחייב ומה התלמיד מתחייב.
ניתן דגש גם, ובראש ובראשונה, לעבודה עם מורים. נשאלות שאלות כדוגמת “מתי היתה אצלך חוויה משמעותית כילד?” “איך ליצור לתלמידים חוויה שהם יזכרו משיעור?”.
כשמתחילים שינוי בכיוון הזה – רצוי להתחיל עם משהו קטן וקל.
יש דגש חזק מאוד על ללמד תלמידים לתת פידבק אחד לשני, המון רפלקציה.
סוגיית הבחירה של תחומי הלימוד מאוד מפותחת כאן. רעיון שיכול להיות רלוונטי גם אלינו הוא של לימודי חנ”ג רב גילאיים, כאשר כל קבוצה עוסקת בחתום אחר (למשל, כדורגל, אתלטיקה), ותלמיד יכול לבחור לאיזו קבוצה להשתייך.
Ask you, Tell you, Make you – ATM
שאלה שעניינה אותי לקראת היום השלישי – הבנת הייחודיות של כל בית ספר בתוך התפיסה השלמה.
היום השלישי – ביקור ב- HTH MESA
בית הספר נכנס לתוך מבנה קיים ממש לפני הקורונה, כך שהוא לא נבנה לפי העקרונות של HTH, והיה כאן אתגר נוסף של התאמות למבנה פיזי קיים.
בית הספר דומה במהותו לזה של היום הראשון. היה שיח לגבי העקרונות המובילים:
בית הספר מתחיל את היום עם פעילויות בוקר – תלמידים בתנועה, צוחקים.
הפגישה הראשונה היתה עם ברט פיטרסון, מנהל העל יסודי:
במהלך הביקור זיהיתי כמה דברים נוספים:
אתגרי למידה שלקחתי להמשך:
היום הרביעי – ביקור בצ’ולה ויסטה:
בית ספר שנבנה מלכתחילה לתפסת היי קט היי, באיזור הדרומי של העיר (קרוב לגבול מקסיקו).
בניין הראשון נבנה ב- 2007, ובו לומדים הגן, היסודי וחטיבת הביניים. בבניין השני, החדש יותר, תלמידי התיכון (ט-י”ב).
בית ספר קהילתי מאוד. מתאפיין באוכלוסיה חלשה יחסית, ובהתאם לכך תחשות המשפחתיות בו חזקה יותר. הורגשה אהבה עצומה לבית הספר – הן של הצוות והן של התלמידים. בהיבטים אלו יש יחודיות לבית הספר לעומת יתר בתי הספר שראינו, עם מאפיינים יחודיים הדומים להרצוג בהיבט האוכללוסיה והאווירה.
בחלק הראשון של היום הרחבתי את ההעמקה שלי בתפיסת הצדק מאחה (שקפים בסוף הדף):
בבית הספר יש מעט מאוד אלימות כיוון שאנשי הצוות מכירים היטב את הילדים ומשקיעים המון במערכות היחסים. מטפלים בדברים כשהם מאוד קטנים. מוודאים שבין הילדים מתקיימים קשרים חזקים. דגש חזק מאוד על יחסים לטובת מניעת אלימות.
ראיתי שיח מקסים שהיה בית מורה לתלמידים בחצר אחר מריבה ביניהם – המורה לא עסקה בהאשמה אלא בהבהרה ברורה של הציפיות מהם ומשמעויות של הפרה (לא יוכלו לשחק בחצר).
היה מרתק לראות סייע עם ילד מוגבל – מגע, מרחב, נותן לו יד אך לא מושך אותו אלא נותן לילד להוביל.
ייחודיות בית הספר היא במשפחתיות. חיבור חזק למשפחות, לקהילה. לדוגמא – אירוע הצגת תוצרים מגן עד י”ב עם כל המשפחות. המון פעילות כיף לצוות, לדוגמה יום ים עם גלישה.
עידוד רחב של תלמידים ללכת לקולג’ כבר מכיתה י’, כולל סיורים ואירועי חשיפה.
עידוד וסיוע לתלמידים למצוא עבודה. התלמידים מחויבים לעבור עבודה בהצלחה כחלק מהסמכה.
נקודה פדגוגית: מדד של מורה להצלחת פרויקט – כשהתלמיד לוקח אותו לכיוון אחר ממה שהמורה חשב.
נקודות משמעותיות מהשיחה עם המנהל:
על תפיסת הצדק המאחה, קצת מקירות בית הספר ואיך מתייחום למנקים:
תלמידים בוחרים אדם שנפטר שהיה קרוב אליהם – ומבטאים באומנות את דמותו בשבילם
תלמידים אחרי ביקור במוזיאון – מתארים יצירה שאליה התחברו – יהכל על קירות בית הספר
היום החמישי – חזרה לביה”ס Point Loma
ביצעו ניסוי של שתי קבוצות במקביל – אחת PBL ואחת מסורתית.
באופן מפתיע תלמידי PBL למדו יותר וידעו יותר (לפי המבחנים), אבל היו בתחושה שהם למדו פחות.
חלק מההתמודדות היא להבין שחשוב ללמד את השיטה ולהבין את הערך שלה.
תחילת היום היתה בשיחה עם רנדי – מורה בבית הספר שגם כתב מסמך מצוין על תפיסת ה- PBL. במסמך מסביר רנדי את עקרונות השיטה, ומנסה לתת מענה לפרדוקסים הקשורים לשיטה – בתחומי המוצר, ההנחיה ונקודת המבט.
בהמשך קיימתי שיחה עם ברנדון – איש הצוות שאחראי על החיבור למקומות עבודה בקהילה במשרה מלאה – בנוגע ליציאה לעבודה בכיתה י”א:
שיחה אחרונה שקיימתי באותו יום היתה עם עם סגן מנהל חט”ב. בשיחה זו ביקשתי להעמיק בנושא ה- advisory והמבנה הארגוני שתומך בו, וכן במימוש פרקטי של הצדק המאחה:
תובנות מהיום:
לסיכום:
המסע היה חוויה מרתקת, ששילבה למידה, הנאה וקשרים נהדרים שיצרנו בינינו. אין לי ספק שה- networking שנוצר בקבוצה שלנו עוד יניב פירות בעשייה העירונית.
אחד האתגרים המשמעותיים בחזרה לבית הספר יהיה לתווך לצוות את העושר האדיר שרכשתי, ולבחון מה ניתן לשלב ברמה הבית ספרית אצלנו. בשלב הזה אציין מספר נקודות שעומדות מבחינתי על הפרק:
מודה על ההזדמנות והחוויה!אלדד
למתעניינים ביציאה למשלחת הקהילה 2023, נא לשלוח פרטים באימייל ysjaia@gmail.com
