• תוצר משמעותי הוא בסיס ללמידה והבנה
  הבסיס של כל תהליך הלמידה הוא עבודה סביב תוצר משמעותי. תוצר משמעותי מייצר סקרנות, מוטיבציה ואתגר. תוצר למידה שגרתי או לא מאתגר גורם לתחושה של חוסר פואנטה אצל מורים ותלמידים והופך את הלמידה למטלה שצריך לסיים לעומת מטרה שצריך להשיג. זו דוגמה ראשונה מיני רבות לחשיבות של הבנת דור הילדים שאנחנו מלמדים והצורך שלהם, שלאו דווקא היה קיים בדורות אחרים, בחיבור ותחושת משמעות. הצורך הזה שאנחנו נוטים לעיתים להמעיט בערכו הוא מהותי עבור תהליך למידה רציני כיוון שמחסום פסיכולוגי, גם אם אנחנו חושבים שהוא לא הכרחי באמת, הוא עדיין מחסום. משוב או שיפור של תוצר שמלכתחילה הרגשתי שאינו משמעותי עבורי לא יהיה גם הוא משמעותי מבחינת הפתיחות הקוגניטיבית ללמידה.

דוגמאות לתוצרים משמעותיים יכולות לבוא מכמה מקורות:

• • משמעות של התוצר עבור קהל יעד חיצוני – זו הגישה הבסיסית של ה- PBL. קהל היעד יכול להיות תלמידים מכיתה נמוכה יותר, אנשי מקצוע שאנחנו משתפים איתם פעולה, עמותה או ארגון שאנחנו עושים למענם או אפילו מישהו שבחרנו בעצמנו כמקבל התוצר שאנחנו עובדים עליו.
  • משמעות של התוצר שנבנית דרך תערוכה וקהילה – ערב פרזנטציות, מאמא למגזין קהילתי, אירוע שאנחנו מארגנים באמצעות התוצרים שלנו – כל אלה הם חוויות שאם התלמידים מתרגשים ומצפים להם יצרו משמעות לתהליך כולו
  • משמעות אישית פנימית של התוצר -תוצר של פרויקט יכול להיות משהו אישי עבור התלמיד – תהליך של צמיחה, חקר של סוגיה שמטרידה אותי אישית, פרויקט שמבוסס על נושא או פעולה שאני מעסיקה את עצמי בהן – כל אלה ייצרו משמעות אישית עבור התלמיד לתוצר ולתהליך כולו

• הערכה רלבנטית היא מבוססת סטנדרטים
  הערכה יכולה להוביל לשיפור רק כאשר הלומד יודע מה לא היה מספיק טוב בטיוטת התוצר שהגיש. על מנת שניתן יהיה להתייחס לאיכות התוצר למידה חשוב להגדיר מראש את הסטנדרטים שהתוצר נדרש לעמוד בהם. לכן בפרויקט (כמו בכל הערכה משמעותית שמטרתה גדילה) יש חשיבות להערכה מבוססת נרטיב ולא רק ציון. ההתייחסות למטרה ברורה שאנחנו שואפים אליה מאפשרת לתלמידים לפרק את החוויה הכוללת של הצלחה או כישלון לפרטים ספציפיים והיא חיונית לא רק עבור הצמיחה הרגשית שמעורבת בתהליך המשוב אלא גם עבור ההשוואה הנדרשת בין התוצר לבין הסטנדרט כדי לדייק את ההבנה של מהו תוצר מוצלח או מה עשיתי לעומת מה שחשבתי שאני עושה.

הסטנדרטים של התוצר יכולים להופיע בכל מיני צורות:

• • אתגר או בעיה שהתוצר צריך לפתור, לפעמים תוך עמידה במגבלות מסוימות. סוג כזה של סטנדרט מגיע בדרך כלל מתוצר שיש לו שימוש (בפועל או כדגם) בעולם האמיתי. סטנדרטים כאלה נוגעים ישירות לתוצאה הסופית ולאו דווקא מאפשרים צמיחה במיומנות או תהליך ספציפיים. מצד אחד זוהי מוטיבציה מאוד חזקה וסטנדרט שמאוד קל להצדיק ומצד שני לפעמים סטנדרט כזה מעודד תלמידים לעבוד מסביב למטרה שהייתה למורה ולאו דווקא להתמודד עם הקושי שקיווינו אליו בזמן תכנון הפרוייקט.
    דוגמאות לסטנדרטים מבוססי מגבלה: מגבלת תקציב מסויימת בתכנון מוצר, מגבלה של משאבים (אנרגיה מתחדשת לעומת מתכלה) בבנייה או ייצור של משהו, מגבלה של מקום או זמן עבור התוצר, צורך בקבלת תמיכה עבור מימוש של פרויקט (shark tank הצבעה או האקתון לדוגמה)
  • תוצר לדוגמה שאנחנו שואפים לחקות בצורה מסויימת. תוצר כזה הוא בסגנון למידה מהמומחים או המעולים שבאנשי מקצוע מתחום מסויים. בבחירה כזו ישנו תהליך מקדים עם התלמידים של התבוננות ולמידה מעבודות מעולות. בתוך התהליך הזה רצוי לכתוב את הסטנדרטים יחד עם התלמידים בהתבסס על דוגמאות מעולות ודוגמאות פחות מוצלחות והבדלה ביניהן.
    דוגמאות לסטנדרטים מדוגמאות מעולות: יצירות אומנות בסגנון מסוים, כתיבה או שירה, תכנון או עיצוב.
  • סטנדרט מקצועי שמתבסס על נורמות מקצועיות. בעולמות המקצוע ישנם הרבה סטנדרטים שמבוססים על נורמות. ישנה דרך מסויימת לכתוב מכתב רשמי, דרך נהוגה להציג תכנון אדריכלי, דרך מקובלת לכתוב הצעת מחקר. התבססות על נורמות מקצועיות כאלה מאפשרות לתלמידים הצצה לעולם המבוגרים וגם מאפשרות קשר עם אנשי מקצוע למטרות משוב.

• שיפור הוא למידה
  למידה משמעותית מבוססת לא על טיוטה ראשונה או פתרון יחיד אלא על עבודה מתמשכת של התנסות, משוב והתנסות נוספת. חינוך ברוח הייטק היי מאפשר לתלמידים יותר מהזדמנות אחת לפתור בעיה ומציע כיווני חשיבה והמשך עבודה, באמצעות המשוב.
  כדי לאפשר שיפור חשוב להפוך אותו לחלק יסודי בתהליך הלמידה וליצור אווירה שמעודדת שיפור גם ברמה הרגשית וגם ברמה המעשית. ישנה חשיבות גדולה לשפה שבה אנחנו משתמשים כדי לדבר על שיפור, כישרון, התמדה ולמידה. מורים שמשבחים תלמידים ש"הצליחו בניסיון הראשון" לעומת מורים שמדגישים תלמידים שהקשיבו והשתמשו במשוב לשיפור העבודה שלהם יצרו גישות מאוד שונות אצל התלמידים שלהם לגבי מה חשוב בבית הספר. בדומה לכך גם הבחירה לגבי איזה חלק מהפרוייקט מקבל ציון ואיזה לא משדרת מסר מאוד חזק לגבי מהו תהליך עבודה טוב. בתוך הציון שניתן לתלמידים על תהליך יש יתרון מאוד גדול למתן ציון על שיפור מבוסס משוב.
  דוגמה לפעילות עם ציון שמעודדת שיפור: תלמידים עושים סיור גלריה וחולקים משוב עם תלמידים אחרים בכיתה. לאחר מכן כל קבוצה קוראת את המשובים וההצעות לשיפור שקיבלה, כותבת האם היא מסכימה עם המשוב או לא ומצביעה על שינויים שערכה בטיוטה בהתאם למשובים. הציון ניתן על ההתייחסות המקצועית לכל המשובים ועל שינוי הטיוטה בהתאם למשובים שהקבוצה הסכימה איתם.
  דוגמה להחלטה בתכנון הפרוייקט שמעודדת שיפור: כמה סבבי משוב וטיוטות כלולות בתוך לוח הזמנים של הפרוייקט? ככל שתהליך הלמידה מאפשר יותר מקום לטיוטות ככה התלמידים רואים בתהליך השינוי חלק יסודי ביצירה.
  סוגיית השיפור הוא אחת הטעונות במעבר ל PBL והוראה מבוססת הבנה כיוון שהיא מנוגדת באופן ישיר לנורמות של החינוך המסורתי שמעריכות את התשובה הנכונה המיידית ומטעמים פרקטיים לא משאירות מקום לתהליכים מעגליים שלא משתלבים היטב בלוח הזמנים הקשיח של בית הספר. דווקא מסיבות אלה, השפה והבחירות שלנו לגבי מתן ציונים בהקשר הזה הן חשובות במיוחד.
• העולם האמיתי (אנשי מקצוע וסטנדרטים מקצועיים) הוא הסטנדרט והמוטיבציה
  אחד העקרונות החשובים בחינוך ברוח הייטק היי הוא הקשר לעולם המבוגרים. הקשר הזה משמעותי מבחינת החברות והמיומנויות הרכות שתלמידים משפרים דרך הקשרים האלה. בנוסף, הרצון להראות ולקבל משוב ואישור מאנשי מקצוע מצליחים היא מוטיבציה משמעותית עבור ילדים שלא תמיד זוכים לחשיפה שכזו. אנשי המקצוע מהווים מוטיבציה משמעותית עבור התלמידים להציג תוצר למידה באיכות גבוהה. אנשי מקצוע מביאים איתם סטנדרטים מקצועיים, שלעומת מה שלעיתים נראה בבתי ספר, אינם שרירותיים. הסטנדרטים שמבוססים על עולם המבוגרים מאפשרים לתלמידים נקודה לשאוף אליה וגם ראייה מורכבת של השיפוט שעבודה מקצועית זוכה לו.
• מתן משוב ועיבוד משובים הם תהליך למידה משמעותי
  תלמידים בחינוך ברוח הייטק היי נותנים ומקבלים משוב באופן שגרתי. עיבוד המשובים שתלמידים מקבלים לטיוטה או לתוצר מוגמר מאפשרת לתלמידים לזהות מקומות שבהם התוצר לא עומד בסטנדרטים הנדרשים, לזהות את הבעיות  ולקיים חשיבה נוספת אודותם. מתן משוב לתוצרי למידה של לומדים אחרים מאפשר חשיבה מורכבת על הסטנדרטים והמשמעות שלהם. זיהוי של נקודות חוזק וחולשה בתוצרים של אחרים עוזר לתלמידים להסתכל על מה הופך תוצר לאיכותי בלי הקשר הרגשי לעבודה שהם עצמם עשו.
  בעבודה עם תלמידים על מתן וקבלת משוב חשוב מאוד להגדיר מהו המשוב שאנחנו מחפשים ואיך להתמודד עם משוב שאנחנו מקבלים:
  • משוב טוב מתמקד בתוכן שמוצג ולא באנשים – תוצר יכול טוב או רע, אבל אדם אחר הוא תמיד טוב, מוכשר ובעל כוונות טובות. חשוב מאוד למקד את המשוב ואת השפה שלנו ספציפית בתוצר ולא באנשים.
  • משוב טוב הוא ספציפי ומועיל – המטרה של כולנו היא להצליח ולכן המטרה של המשוב היא לקרב אותנו להצלחה. משוב מעריך הוא עזרה רק אם אני יכולה ללמוד ממנו מה ולמה כדאי לי לשנות בתוצר שאני עובדת עליו. "עבודה מעולה" היא לא עזרה אבל "אני מאוד אוהבת את איך שהסברת כל החלטה בתוכנית שלך, זה מאוד עזר לי להבין" תעזור לי להמשיך ולעשות דברים שעבדו טוב בתוצר הנוכחי. בצורה דומה "אני לא חושבת שזה יעבוד" כמשוב לא משאירה לתלמידים פתח לשיפור אבל "אני חוששת שבלי לשנות את הפתיחה של המאמר התזה שלך לא נשמעת קשורה לנושא" זו ביקורת שתלמיד יכול להשתמש בה כדי לשפר את התוצר שלו.
  • משוב טוב מוגש באדיבות. לתלמידים כדאי להסביר שהמילה אדיבות היא כמו אמצע הדרך בין נחמד לכנה. משוב טוב הוא נחמד ומציע עידוד, אבל לא באופן שהוא לא כנה. משוב טוב הוא כנה ומציע שיפורים, אבל לא באופן שיפגע באנשים שסביסנו.

• מטא חשיבה היא הכרחית לצמיחה אישית
  הצמיחה שאנחנו רוצים שתתקיים בתלמידים הינה בכמה מישורים. אחד מהם הוא צמיחה אישית הבאה לידי ביטוי בהתמודדות עם אתגרים, פיתוח הרגלי למידה ועבודה, תעוזה והתמדה. בנוסף לכל אלו, חשיבות רבה לתהליכים של "מטא חשיבה" לצמיחה האישית המבוקשת. "מטא חשיבה" בסיומו של תהליך למידה מאפשרת התנתקות מהמאמץ היומיומי והתמקדות בתהליך שעברו הלומדים בתהליך הלמידה ובחיים בכלל. תהליכים של "מטא חשיבה" לגבי תוצר או מספר תוצרים במהלך שנת הלימודים מעודדים ומאפשרים איתור של חוזקות וקשיים היכולים להוביל לחשיבה וגיבוש של דרכי שיפור ומתן הזדמנויות להתפתחות ולצמיחה אישית.

מקומות בתוך תהליך הלמידה שבהם אפשר ורצוי לשלב תהליכי מטא חשיבה:

• • בסיום פרוייקט – מטא חשיבה על התהליך שעברתי, נקודות שבהן עבדתי בצורה מעולה ונקודות שבהן אני יכול להשתפר. חשיבה על תהליך העבודה בקבוצה אם הפרוייקט הוא קבוצתי
  • אחרי פעילויות משוב קריטיות – אחרי קבלת משוב ממומחים, פאנל, או שיפוט חיצוני אחר יש לעיתים קרובות צורך ומקום לחשיבה רפלקטיבית כדי לעזור לתלמידים להפנים את המשוב שיכול להיות יותר קשוח ממשוב בכיתה, בצורה מקדמת וחיובית.
  • סביב אירועי הערכה גדולים – תעודות, מחצית, סיום שנה – כל אלה מהוות נקודות חשובות לרפלקציה וחשיבה אישית כדי לוודא שתלמידים רואים בציונים האלה סמן של מצבם הנוכחי וסמן של מקומות לשיפור. תלמידים מאוד בקלות מפנימים ציונים כהערכה על עצמם כאנשים או כתלמידים ותהליכי המטא חשיבה דרושים פה קודם כל כדי למנוע את הנזק שמצב כזה יכול ליצור ובנוסף, כדי להנות מהערך החיובי שיכול להיות לתהליך הזה.