מגרגר החיטה לפיתה – פרויקט בתנ"ך בעקבות שרה: יישום עקרונות האהבה והצדק
מאת: סיגל אלמי מלמן מובילת חדשנות פדגוגית ורכזת תנ"ך בתיכון להייטק ואומנויות ע"ש שמעון פרס תל אביב
בספר בראשית פרק יח' מספרים על שרה שהכינה למלאכים לחם או חלות מ-3 סאין סולת. רוב הדעות מסכימות שלפנינו אפיית לחם משובח בכמות גדולה. התיאור הוא חלק מתיאור הכנסת האורחים המפוארת והנדיבה שערך אברהם למלאכים שנקרו בפתח ביתו עוד לפני שידע כי הם מלאכים.
החלטנו ללכת בעקבות שרה ולהכין פיתה "עבודת יד". ולא רק פיתה תוצרת בית אלא גם לטחון את הגרגרים לקמח כפי שעשתה שרה ואף לגדל את החיטה בעצמנו! רצינו "להרגיש" בעצמנו את הפעולות ומשך הזמן של העיסוק החקלאי.
למידה משחררת בקהילה מגוונת
בפרויקט השתתפו תלמידי כיתה יא 5, כיתת חינוך מיוחד שתלמידיה הם מכל המגזרים והדתות, מוסלמים, יהודים, נוצרים, חלקם אזרחים וחלקם בני עובדים זרים. יצירת מרחב למידה משותף זה מהווה דוגמה מובהקת ליישום עקרונות הזהות והשייכות של המרכז לאהבה וצדק (Center for Love & Justice) – מתן מקום לתלמידים לחקור את זהותם התרבותית והדתית, ויצירת סביבה שבה כל תלמיד מרגיש שרואים אותו ומעריכים אותו ובזאת לחזק את תחושת המסוגלות והיכולת של כל אחד מהם.
מצאנו שדרך למידה זו יצרה המחשה אמיתית של הפעולות, קירבה בין התלמידים וטשטשה את ההבדלים והשונות, הפעילות יצרה עניין והתרגשות ודרשה עבודת צוות ואחריות משותפת. בכך, הפרויקט מיישם את עקרון הדמוקרטיזציה – חלוקת כוח ושיתוף פעולה קולקטיבי, כאשר כל תלמיד הופך לשותף פעיל בתהליך הלמידה.
קולות התלמידים וחוויית השחרור
"בהתחלה חשבתי שזה סתם פרויקט בתנ"ך, אבל כשהתחלנו לגדל את החיטה הרגשתי חיבור למשהו אמיתי וקדום. פתאום הבנתי באמת כמה עבודה היה צריך להשקיע רק בשביל פיתה אחת." – מוחמד, תלמיד כיתה י"א
"הרגשתי כל כך גאה כשהצגנו את הפיתות שהכנו. זאת הייתה הפעם הראשונה שעשיתי משהו מההתחלה עד הסוף – מהזרע ועד למוצר המוגמר. זה נתן לי תחושה שאני יכולה להצליח גם בדברים אחרים בחיים." – רננה, תלמידת כיתה י"א
"כשעבדנו ביחד על הגג, לא היה משנה מאיזו דת אתה או מאיפה באת. כולנו היינו קבוצה אחת עם מטרה משותפת. לא ידעתי שאפשר ללמוד תנ"ך בצורה כזו מעשית וכיפית." – דניאל, תלמיד כיתה י"א
תגובות אלו משקפות את עקרון השחרור – טיפוח חופש בחינוך והפיכת התלמידים לסוכני שינוי פעילים. דרך הפרויקט, התלמידים לא רק למדו על טקסט תנ"כי, אלא גם פיתחו תחושת מסוגלות, חיברו בין תרבויות שונות, והתגברו על אתגרים משותפים.
למידה מבוססת מקום ודיאלוג
בכל סוף שיעור עלינו לגג בית הספר, עדרנו, בנינו אדניות ענק, זרענו, השקינו ועקבנו בסקרנות אחר הגדילה. זוהי דוגמה מובהקת ליישום עקרון המקום – חיבור הלמידה לסביבה הפיזית והתרבותית, כאשר גג בית הספר הופך למרחב של חקלאות עירונית המחברת את התלמידים לתהליכים היסטוריים ולמסורות עתיקות.
תהליך גידול החיטה והפקת הקמח לווה בחקר משותף של הכיתה ושלי ובניסיונות רבים. זרענו גרגירי חיטה בשיטות שונות ונכשלנו פעמים רבות בגידול החיטה. הניסוי והטעייה המשותפים מיישמים את עקרון הדיאלוג – עידוד שיח משמעותי, פיתוח חשיבה ביקורתית ופעולה משותפת.
תהליך PBL משחרר ותוצרים אותנטיים
לבסוף… הצלחנו וההתרגשות הייתה גדולה. בעת הקציר, קצרנו, בררנו את המוץ מן התבן והתנסינו בשיטות שונות לטחינת הגרגירים לקמח. תלמידי הכיתה הציגו את תהליך העבודה בדוכן מרהיב וחילקו פיתות עם שמן זית לכל באי הכנס.
פרויקט זה מהווה דוגמה מצוינת ל"למידה מבוססת פרויקטים משחררת" (Liberatory PBL):
- שאלה מניעה ("איך הכינו לחם בתקופת התנ"ך?")
- בניית ידע בהקשר תרבותי (הבנת מסורות דתיות ותרבותיות שונות)
- אחריות קהילתית (עבודת צוות ודאגה משותפת לגידולים)
- חקר מעמיק (ניסוי וטעייה בשיטות גידול וטחינה)
- עיצוב תוצרים אותנטיים (פיתות מקמח שגידלו התלמידים)
- הצגה לקהל אמיתי (הצגת התהליך וחלוקת פיתות בכנס)
התקדמות במסלול לטרנספורמציה חינוכית
פרויקט "מגרגר החיטה לפיתה" משקף את השלבים במסלול ההדרגתי לשינוי המוצע במרכז לאהבה וצדק:
- התחלה קטנה – פרויקט ממוקד בכיתה אחת סביב נושא ספציפי מהתנ"ך
- עיצוב משותף של חזון – שילוב התלמידים בתהליך החקר וקבלת ההחלטות
- יצירת התנאים – הקצאת משאבים (גג בית הספר, כלי עבודה, זמן) לביצוע הפרויקט
- התקדמות לקראת שחרור קולקטיבי – הצגת התוצרים לקהילה הרחבה יותר וחלוקת הפיתות כסמל לשיתוף הידע והתוצרים
פרויקט זה מדגים כיצד למידה מעוגנת בטקסט עתיק יכולה להפוך לחוויה טרנספורמטיבית המעצימה תלמידים, מחברת בין תרבויות, ומטשטשת גבולות חברתיים ודתיים. כך, הפרויקט מממש את הרעיון המרכזי של המרכז לאהבה וצדק – "עיצוב משותף של בתי ספר המקדמים אהבה, צדק ושחרור קולקטיבי".
