כיצד ביקור בבתי הספר של High Tech High בסן דייגו שינה את תפיסת האוטונומיה המקצועית של מורה ותיק
מאת: אלכס – "מרכז קהילות ראשית מחנכות", חותם, חיפה
מייל: alexr@tfi.org.il
את המשבר המקצועי שלי חוויתי דווקא מול כיתות שקופות בסן דייגו. אחרי 18 שנות הוראה, הייתי בטוח שפיתחתי תפיסת עולם חינוכית מגובשת. אך המפגש עם High Tech High טלטל את היסודות.
בתפקידי האחרון כרכז מקרא בתיכון, חוויתי משבר מקצועי משמעותי. יצרנו מטלת סיום חדשנית שזכתה לאישור הפיקוח, אך תלונה של הורה על שימוש בקטעים מ"היהודים באים" הובילה לצנזורה כפויה. זה היה רגע שבר שחידד את שאלת האוטונומיה המקצועית שליוותה אותי לאורך כל הקריירה.
בעבודתי הנוכחית כמלווה צוותים חינוכיים בחותם, אני עד למשבר המורים המתמשך – שחיקה, עומס ותחושת מבוי סתום. האוטונומיה המקצועית היא מרכיב מפתח בסוגיית מעמד המורה.
הביקור ב-HTH חשף בפניי תפיסה שונה של אוטונומיה מקצועית. ראיתי מאפיינים מבניים ברורים: חדרי מורים אישיים, תקציב עצמאי, מנהיגות מבוזרת, תכנית לימודים גמישה וצוותים קטנים המאפשרים קשר עמוק יותר.
אך מעבר למבנה הפיזי, גיליתי שלושה עקרונות מהותיים:
ראשית, בהירות המטרה. ל-HTH יש סיפור פשוט ואותנטי המקודד בתרבות הבית ספרית. בניגוד לעומס המטרות והבלבול במערכת הישראלית, כאן הצוות והקהילה מגדירים יחד מטרות משמעותיות.
שנית, עבודת צוות אמיתית. השילוב בין מורים ממקצועות שונים בפרויקטים משותפים יוצר מרחב של יצירה משותפת, המאפשר הנמכת אגו והתמקדות בתוצר החינוכי.
שלישית, שותפות תלמידים. העובדה שתלמידים משתתפים בתהליך קבלת מורים חדשים מדגימה את עומק השותפות האמיתית בין כל חברי הקהילה החינוכית.
המסע לסן דייגו שינה את תפיסת האוטונומיה שלי מ"תנו לי לעבוד בשקט" ל"תנו לנו ליצור ביחד". הבנתי שאוטונומיה אמיתית אינה מתקיימת בבידוד מאחורי דלת סגורה, אלא דווקא בתוך קהילה מקצועית תומכת עם חזון משותף ברור.
זהו שיעור חשוב למערכת החינוך הישראלית: אוטונומיה מקצועית אמיתית דורשת לא רק חופש פעולה, אלא גם מסגרת ברורה, שותפות אמיתית וקהילה תומכת. רק כך נוכל ליצור סביבת עבודה שתמשוך ותשמר מורים איכותיים לאורך זמן.