תגובתו של ד״ר שרמן רוזנפלד לקראת הבלתי נודע
החיים שלנו בכלל – והחיים המקצועיים שלנו בפרט – כל-כך מורכבים, שנדמה לפעמים שהבלתי נודע גובר על הנודע. הדבר נכון במיוחד לגבי ניסוח התרומה היחודית שלנו, כלומר, מה שאנחנו ורק אנחנו יכולים לתרום.
אחת הדרכים להתמודד עם הבלתי נודע הזה היא באמצעות “חשיבה בקצה הידיעה” (Thinking at the Edge = TAE), גישה שפותחה על-ידי הפילוסופ והפסיכולוג יוג’ין גינדלין (Eugene Gendlin, 1926-2017). בחודש מאי, כ20 אנשי קהילת ידידי HTH השתתפו בסדנה בת 10 שעות בנושא, בהנחיית ד״ר אורית פרנס, חוקרת תהליכי למידה ומומחית בגישת ה-TAE. הסדנה התקיימה בבית ספר עירוני י”ד בתל אביב.
משתתפי הסדנה למדו להשתמש בתהליך של TAE כדי לנסח את התרומה היחודית שלהם, בתחום המקצועי. התהליך כלל כמה צעדים, שבמרכזם ניסוח משפט הליבה, כלומר, משפט שמסכם את התרומה היחודית שלנו. עבדנו בזוגות בעזרת שאלות מניעות (כמו “מה חשוב לי?”) והקשבה פנימית. כמו כן, השתמשנו בצעדים נוספים כדי לדייק את המשמעות מאחורי המילים והדימויים של משפט הליבה שלנו. התוצעה הייתה הבנה יותר עמוקה לגבי התרומה היחודות של כל אחד מאיתנו. למשל, בסוף תהליך הTAE, משפט הליבה שלי היה: “פיתוח מנהיגות שיתופית שתגשר בין הפערים באמצעות הקשבה”. עבורי, התהליך והתוצר עזרו לי להעמיק בהבנת התרומה היחודית שלי, כשאני עובד עם קבוצות של לומדים (למשל ב(PBL ופעילים (למשל בפעילות חברתית).
נראה לי שהסדנה תרמה גם לכל המשתתפים בצורה דומה וגם חיזקה את החשיבות בפתוח החוזקות המיוחדות של כל תלמידינו.
המשתתפים אסירי תודה למנחה הסדנה, ד״ר אורית פרנס; ליעקב שניידר, שיזם את הסדנה עבור חברי הקהילה); לד״ר אילנה דרור, על ארגן הסדנה; למנלנת בית הספר, יעל עיילון, על האירוח; ולקהילת ידידי HTH על סבסוד הסדנה
