"זו אינה סימולציה פדגוגית אלא טרנספורמציה אמיתית של יחסי הכוח בכיתה", הסמינר הסוקרטי בתיכון שחרית

תיכון שחרית בירושלים מיישם תוכניות שונות המכוונות לפיתוח והעמקת זהות ושייכות משפחתית ולאומית. זאת ניתן לראות במגוון פעילויות: בעיסוק בזהות משפחתית וישראלית בשכבה י'; בתוכניות הלימוד במחשבת ישראל; בלימודי ההלכה המחזירים את הסוכנות לתלמידים – במקום תחושת ניכור מהמסורת כשההלכה נתפסת ככלי בידי רבנים בלבד, התלמידים רוכשים תחושת מסוגלות ובחירה כשהם לומדים להשתמש בכלי ההלכה בעצמם; בתפילה המעודדת שחרור ושייכות; ובבתי המדרש החברתיים המטפחים דיאלוג ומתמודדים עם סוגיות כמו היחס לזקנה, כלכלה וחברה, מגדר ויהדות במציאות מודרנית, והקשר בין ישראל לתפוצות. כל אלה מדגישים את עקרונות הזהות, המקום, השייכות, השחרור והדיאלוג שמקדם המרכז. בכתבה זו נתמקד בתוכנית המהווה דוגמה מובהקת לחינוך משחרר – הסמינר הסוקרטי.

סמינר סוקרטי, הוא מתודה חינוכית המבוססת על דיאלוג פילוסופי ושאילת שאלות מעמיקות, במטרה לעודד חשיבה ביקורתית וחקר משותף. בכל שבוע הקבוצה לומדת עצמאית מאמר פילוסופי, מנסחת שאלות לדיון ומתכנסת למפגש במעגל שיח המנוהל כולו על-ידי התלמידים המחלקים ביניהם תפקידים – הנחיית הדיון, שמירה על זמנים, סיכום המאמר ושיתוף כלל המשתתפים. המורה, שבתחילת התהליך מדריך ומנחה, נסוג במהירות לתפקיד של מלווה למידה בלבד. 

בתיכון שחרית, הסמינר מתאפיין לפחות בשני מרכיבים ייחודיים: מיקוד מקומי עמוק – התכנים מקבלים פוקוס ישראלי ויהודי מובהק בנושאים כמו יחסי דת ומדינה, אפליה וגזענות בחברה הישראלית, סוגיות פוליטיות ומשפטיות מקומיות, מוסר מלחמה בהקשר הישראלי, ושאלות של דת ומגדר במציאות היהודית העכשווית. הדגשת מיומנויות דיאלוגיות – על רקע תרבות הדיון הלעומתית בישראל, הסמינר מציב אתגר מיוחד בפיתוח מיומנויות של הקשבה אמיתית, סובלנות לדעות מגוונות והכלת סיפורים מורכבים של האחר בכבוד ובאמפתיה.

בפעילות חינוכית זו ניתן לזהות עקרונות של דמוקרטיזציה- חלוקת הכוח האמיתית בין מורים לתלמידים – זו אינה סימולציה פדגוגית אלא טרנספורמציה אמיתית של יחסי הכוח בכיתה, זו באה לידי ביטוי גם בבחירת נושאי הדיון, כאשר התלמידים עצמם מציעים ובוחרים את הסוגיות שיעלו לדיון; המקום בא לידי ביטוי בהתמקדות בסוגיות רלוונטיות לחיי התלמידים/ות; הדיאלוג מקבל משמעות מיוחדת בהקשר הישראלי, כמיומנות חיונית לשיח אזרחי בריא; השחרור מתממש בעיסוק בסוגיות של אפליה, גזענות ופמיניזם, המעודד פירוק מבנים מדכאים; הזהות מתבטאת בחקר שאלות של זהות מורכבת – בין הנושאים שהציעו תלמידים: זהויות בישראל (מזרחית, פלסטינית, ערבית-ישראלית, מסורתית, יהודית-חילונית) וגזענות על בסיס תרבות בישראל להבדיל מגזענות ביולוגית; והשייכות נבנית דרך המבנה המעגלי השוויוני, התפקידים המתחלפים והאקלים המכבד.

כך, הסמינר הסוקרטי בשחרית אינו רק מיישם את עקרונות המרכז לאהבה וצדק, אלא מהווה מיקרוקוסמוס של כל ששת העקרונות יחד, בפעולה הרמונית יומיומית. דרך פרקטיקה חינוכית זו, תיכון שחרית חי ונושם את ערכי היחסים מבוססי כבוד לאקטואליה תוך חיבור להקשר של זהות משפחתית, לאומית תוך התנהלות סביב ערכים דמוקרטים במטרה לטפח בוגרים המסוגלים להוביל שיח משחרר ולקדם חברה דמוקרטית וצודקת יותר.